אובליגו

One Hundred Dollar Bills ina Recycle Symbol Isolated on White Background.

הרבה מבעלי העסקים לא מבינים עד כמה גביית חובות יעילה בעסק הכרחית לחוסן ולשיפור של מצב הפיננסי של העסק שלהם.

נכון, החשיבות היא במיוחד להפחתת הלחצים בתזרים מזומנים, אך היא גם תורמת רבות לסוגיות רבות נוספות.

די אם נזכיר את שיפור ההון החוזר, הפחתת לחצים בתזרים מזומנים, סיוע ניכר בהפחתת התלות במערכת הבנקאית, הקטנת עלויות המימון והריבית וצמצום של הלוואות שונות ושל מסגרות האשראי המנוצלות ובכך הפחתת עלויות המימון בהן העסק נושא.

עם זאת, יש יותר ויותר עסקים ששקועים עד צוואר בניסיון סיזיפי ומתמשך בניסיונות מוצלחים יותר או מוצלחים פחות בהגדלת המכירות. לשם מופנים מרב המאמצים, ולפיכך גם המשאבים שלהם. לא רק המשאבים הפיננסיים, אלא גם משאבי הזמן והאנרגיה של בעלי העסקים. יש לא מעט מקרים שעסקים משקיעים מאמצים כה גדולים להגדלת המכירות, עד כי הדבר בא על חשבון הטיפול בגביית החובות שהוא לעתים גדולות יותר חשוב והכרחי לעסקים מסוימים.

בעלי עסקים חייבים להבין שנושא הגדלת המכירות של העסק הוא חיוני וחשוב עד מאוד.

הוא מעניק כסף – "חמצן" לעסק שלך, אך באותה מידה הוא יכול להשתנות מעונה לעונה ומשנה לשנה. בבחינת "פעם למטה – ופעם למעלה".

אך, חשובה ככל שתהיה, הגדלת המכירות לא יכולה בשום פנים וצורה להחליף את שיקול הדעת הנדרש בעת קליטת לקוחות חדשים, אישור מסגרות אשראי ללקוחות וניהול וביצוע פעולות גבייה נחרצות.

קליטת לקוחות חדשים לעסק, ללא בדיקה קפדנית ומספקת, יכולה להיות בעלת רמת סיכון פיננסי גבוהה מאוד, עד כדי פגיעה אנושה בעסק ואפילו סגירתו. שלא נדבר על למעלה מכך.

כך גם, למשל, הקצאת מסגרת אשראי גבוהה מדי ללקוח מסוים, וביצוע פעולות גבייה לא יעילות מול לקוחות שונים.

לכן, כבעל עסק, עליך לדאוג לאיזון בין הרצון להגדיל רווחים ממכירות לבין הצורך לנהל הליך יעיל של גבייה.

בכל התהליך כדאי להתבונן על התמונה המלאה ולא לקבל החלטות המתבססות על זווית ראייה צרה מדי.

עליך להגדיר מראש את נוהל גביית החובות בעסק.

הרי כמה "עקרונות ברזל" בולטים שעליך להקפיד עליהם, הרבה לפני נקיטת איומים, הליכים משפטיים ועירוב עורכי- דין ומשפטנים בהליך הגבייה אל מול לקוח חייב קשה גבייה:

1. קבע כי תהליך הגבייה מתחיל בעת קליטת הלקוח בעסק.

2. בדוק היטב את מצבו הפיננסי של הלקוח.

3. לאחר מכן, החתם אותו על הסכם המפרט את תנאי האשראי והתשלום.

4. הכרחי לדרוש ממנו בטחונות לגבייה.

5. הכלל החשוב ביותר בעבודה מול לקוחות בעייתיים הוא הפגנת אסרטיביות והחלטיות בעת הגבייה. לכן, הקדם לפנות ללקוחות הבעייתיים עוד בטרם הגיע מועד הפירעון של החוב ודרשו התחייבויות לתאריכים, סכומים, ופרטי אמצעי התשלום.

dollar note falling down

הפעולות הייעוציות והמרכזיות לשיפור תזרים המזומנים בעסק שלך

מאת: בועז נחמד, יועץ ארגוני ומנחה סדנאות

רבים שואלים מהן הפעולות הייעוציות שניתן לבצע על מנת לשפר את תזרים המזומנים. להלן התשובות המובילות:

  1. ניהול משא ומתן עם הבנק.
  2. הוספת חשבון בנק נוסף.
  3. הגדרה עסקית שלכם על מספר הלקוחות המסוכנים.
  4. ניסיון לגבות שיקים דחויים מלקוחות חייבים.
  5. השגת הסדרי חוב עם לקוחות חייבים.
  6. מכירת החובות.
  7. ביצוע של פקטורינג, פנייה לחברה מתמחה או לבנק לרכישת חוב מסחרי שוטף של חייבים שונים.
  8. בדיקת האפשרות לבצע ביטוח אשראי.
  9. הקטנת הסיכונים עם ספקים על ידי הארכת מועדי התשלום בתמורה למשלוח שיקים דחויים למועד הפירעון.
  10. החלפת ספקים בספקים שמוכנים לתת אשראי גבוה יותר.
  11. עמידה איתנה מאחורי כל הוצאה בכלל וכל הוצאה במזומן בפרט.
  12. עצירת הוצאות בלתי נחוצות לעסק.
  13. פריסת תשלומים.
  14. לקיחת הלוואות נזילות.

 

פעולות אלו נדרשות לביצוע בצורה מקבילה – כלומר, הפעולות למול הבנק במקביל לפעולות למול הלקוחות ואלו, האחרונות, מבוצעות במקביל לתהליכים למול הספקים. כאן המקום להדגיש כי פעילות ייעוץ בנושא זה היא לא ברמה של "חזון אחרית הימים". לא צריך להגיע למצב קטסטרופאלי על מנת להוביל את תזרים המזומנים לתהליך חיובי ולא צריך לחכות ל"טלפון ממנהל הבנק". תזרים מזומנים חכם הינו פעולה שוטפת, קבועה ורציפה אותה יש לבצע בכל שלב בחיי הפירמה, ולבטח בנתוני הכלכלה הנוכחיים בארץ.

 

כדאי לציין כי תהליכי שינוי אלו, נחשבים היום להכרח בקרב מנהלי בנקים, כאשר פירמה, תאגיד, חברה או יצרן מבקשים לקבל אובליגו או להגדיל את האובליגו ,סך ההתחייבויות של הלקוח מול הבנק, למול הבנק. אם בעבר אפשר היה לעבור על זה לסדר היום ולקבל ממנהלי החברה רק ערבויות ובטחונות, היום הבנקים פשוט דורשים בצורה ברורה, צפי של תזרים מזומנים וסט פעולות שיאפשרו להבטיח כי החברה תעמוד מאחורי פעולות אלו לצמצום תזרים המזומנים השלילי ולהתחלת סדרת פעולות שיובילו להעלאת רמת הכספים במזומן של הארגון ושיפור תזרים המזומנים – בכל רגע נתון.

White man sitting on a pile of money fell from the sky

חשיבות תזרים המזומנים בעסק שלכם

מאת: בועז נחמד, יועץ ארגוני ומנחה סדנאות

אם יש נושא שאין עליו חילוקי דעות בעולם העסקים הוא תחום תזרים המזומנים. בכל מצב כלכלי ובפרט במצב הכלכלי הנוכחי בארץ ובעולם, הרי שאין כל ספק לגבי חשיבות תזרים המזומנים לעסקים, חברות ופירמות.
למרות כל אלו ניתן להגיע לתזרים מזומנים חיובי, שעומד במסגרות עם מרווחים סבירים ביותר.
הדגשים המקצועיים צריכים להינתן לנושא הקריטי הזה כל הזמן מצד מנהלי החברה, ובנוסף גם מצד צוות האנשים שעובדים בארגון.
ההגדרה
ברמת ההגדרה הרי שתזרים מזומנים הוא הפער שבין תקבולים והכנסות לבין הוצאות של העסק. מדוע לא ניתן לבדוק רק הכנסות למול הוצאות? לעתים, תנאי האשראי של ההכנסות ותנאי האשראי של ההוצאות שונים אחד מהשני (מע"מ דורש שוטף פלוס חמש עשרה בו בזמן שחלק מהלקוחות משלמים שוטף פלוס שישים).

ישנה סיבה נוספת. לעתים, חלק מתוך התשלומים נדרשים לשלם מראש (חלק משכר דירה או תשלומים לספקים בחו"ל) בעוד התקבולים בגין הכנסות אלו הינן רצף של פעילויות הנדרשות לביצוע לאורך תקופת זמן מוגדרת או כזאת שניתן לדעת אותה בהסתברות זאת או אחרת. כך קורה שלעתים, ההוצאות יהיו מיידיות, ואילו סעיף ההכנסות (במושגי תקבולים) הן עתידיות.

הבנק
למשוואה זאת יש אלמנט נוסף: הבנק. לבנק יש אינטרסים שונים מהאינטרס העסקי של הלקוח שלו וגם אינטרסים הפוכים מהאינטרסים של הלקוחות של הלקוח שלו.
הנהלת הבנק שואפת לצמצם את הסיכון שלה על ידי הקטנת האובליגו (סך כל ההתחייבויות של הלקוח מול הבנק) שהיא נותנת לבתי עסק או חברות או פירמות או, לחילופין, להגדיל בצורה משמעותית את הביטחונות והערבויות שבעלי המניות עצמם יספקו לבנק. אם בעבר המאבק היה על גובה הריבית והעמלות – והבנקים רק רצו שהלקוחות שלהם ייקחו אשראי נוסף הרי שהיום המאבק העיקרי בנושא האובליגו הוא רצונם של הבנקים להקטין את מסגרות האשראי של הלקוחות שלהם. פעולה, שעלולה לפגוע קשה מאוד בתוך המשוואה של תזרים המזומנים.

הבנקים מקטינים כיום את מסגרות האשראי לא רק של משקי הבית אלא גם של תאגידי ענק, פירמות, יבואנים, יצואנים, חברות עסקיות, מפעלים ועוד.

כלומר יש לתזרים המזומנים בעצם שלושה מימדים. המימד של ההכנסות (לא חשבוניות שטרם נפרעו), המימד השני הוא של ההוצאות (הוצאות פיזיות, כאלו שמקטינות את הכסף שנמצא בקופה ומגדילות את האשראי הנדרש מהבנק) והמימד השלישי הוא של מגבלת האשראי בבנק עצמו. המימד השלישי הנוסף (שלא היה עד לפני מספר שנים), הפך להיות לנושא כבד ומסובך, בפני עצמו.

לכך יש להוסיף עוד שני מרכיב נוסף קריטי ביותר: צפי תזרים המזומנים. כאשר מדברים ודנים על צפי תזרים המזומנים, בודקים בעצם מה יהיה תזרים המזומנים בעתיד ידוע ומוגדר מראש. בעבודה על צפי תזרים המזומנים, וזהה המרכיב הנוסף שיש לקחת בחשבון, יש מקום רב מאוד לאי וודאות אבל עדיין – למרות הכל, אי הוודאות הקיימת בתוך צפי תזרים – עדיפה על חוסר ביצוע של צפי תזרים מזומנים. למרות הכל, כדאי לבצע תהליכים מובנים של תיעוד תזרים המזומנים (ולאחר מכן ניסיונות לשפר אותו) מאשר להגיע אל אירועי תזרים שליליים ביותר.

היעדר הקיום של צפי תזרים מזומנים דומה לבעל חיים הטומן את ראשו בתוך החול ולא מביט קדימה ונכוחה אל פני המציאות. זה לא שמי שלא מכין צפי לתזרים מזומנים אין לו תזרים מזומנים. זה לא שפירמה או ארגון שלא ארגנה את תזרים המזומנים שלה, אין לה אחד כזה. יש לכולם תזרים מזומנים: למשק הבית, לעוסק מורשה, לתאגיד וגם למשרדי הממשלה. השאלה היא האם בודקים פרמטר חשוב זה או מתעלמים ממנו. שאלת קיומו לא מוטלת בספק אלא שאלת בדיקתו וניטורו. השלב הבא, הוא כמובן ביצוע סדרת פעולות שישפרו את התוצאות של צפי תזרים המזומנים.

Big Bank

מאיפה יבוא הכסף? סדרת כתבות |

חלק א' | הלוואות בנקאיות

מאת מערכת "הטורבו העסקי"

עסקים מושתתים על כסף. לעיתים יש לעסק הון עצמי להישען עליו ולעיתים יש צורך במקורות מימון נוספים. אז, מאיפה יבוא הכסף? להלן סדרת מאמרים שתפרוס בפניכם את אופציות המימון השונות העומדות בפניכם.

  • הלוואות בנקאיות
  • הלוואות כרטיסי אשראי
  • הלוואה מהקרן בערבות המדינה
  • הלוואות מקרנות פרטיות
  • הלוואות פנסיוניות
  • הלוואות חברתיות

מקובל מאוד לפנות לבנק כאל מקור המימון הראשוני. הבנקים הם גוף המפוקח ומבוטח על ידי המדינה ונוח לסמוך על היציבות שלהם כמקור מהימן לכסף.

החסרונות בבקשת הלוואה מהבנקים היא לרוב העמלות הגבוהות שהם דורשים והדרישה של הבנקים לערבונות ובטחונות כדי לוודא שאכן תחזירו את הכסף הנלווה.

בין הסינונים שהבנקים מציבים בפני העותרים להלוואה נמצאים השיקולים הבאים:

  1. מי אתם? לרושם האישי שהבנק מקבל מכם יש השפעה במדדו של הבנק האם אתם מהווים סיכון גדול מדי עבורו.
  2. מהו כושר ההחזר שלכם? האם תעמדו בתשלומי פירעון ההלוואה או שמא תאחרו ותגררו תשלום ריביות מוגבר, כמה כסף יש לכם בחשבון הבנק, והאם זוהי הכנסה יציבה. הבנקים יעדיפו כמובן לתת את הכסף למי שמפקיד סכומי כסף קבועים בחשבון – למשל: משכורת חודשית.
  3. כמו כן, סביר להניח כי ייבחנו הקריטריונים הבאים: האם יש לכם ביטחונות להציג? או אולי יש לכם תוכניות חסכון שסגרתם, נכסים שניתן לשעבד, ערבים שיוכלו לעמוד בתשלומי ההלוואה במידה ואתם לא, ובכלל מהי ההיסטוריה הפיננסית שלכם והאם כבר קיבלתם הלוואה בעבר מבנק זה.

במידה ובחרתם לפנות לבנק לקבלת הלוואה, כיצד תחליטו מהי ההלוואה הרצויה?

ישנם סוגי הלוואות רבים ומגוונים והן שונים זה מזה באחוזי הריביות, בסכום המוענק, בביטחונות הנדרשים לבנק, וכמובן בתנאי הפירעון. חשוב לדעת שבעידן של ימינו מקובל מאוד להשוות בין תנאי הבנקים השונים. אין יותר צורך לשבת מול הבנקאי חמור הסבר ולקבל כל מילה הנאמרת לכם כ"תורה מסיני". זכרו שהבנק הוא מוסד פיננסי וככזה האינטרס שלו הוא להרוויח כלכלית מנתינת ההלוואה. וכמו שאתם יכולים להתמקח בכל קניה של מוצר כלשהו, כך גם כאן ניתן לשאת ולתת על תנאי ההלוואה.

השאלה הראשונה שבה תצטרכו להחליט היא האם לקחת הלוואה קצרת טווח או ארוכת טווח.

הלוואה קצרת טווח יכולה להיות לתקופה של בין מספר שבועות, חודשים ואף כמה שנים (לרוב עד 3 שנים). זו הלוואה שבדרך כלל תידרש כדי לעזור לעסק לעבור תקופה בעייתית שבה אין תזרים מזומנים נזיל להתאוששות.

הלוואות לטווח הארוך (בסביבות ה-5 שנים) מיועדות לרוב למימון ההשקעה ההתחלתית בעסק, לרכישת ציוד ומיכון נדרש עבור העסק.

ההלוואות גם נבדלות זו מזו בתנאי ההחזר שלהם לבנק ובריביות שהבנק דורש. אך הבנק לא מסתפק בגביית ריביות בלבד. הריבית יכולה להיות מוצמדת למדד / לשערי מטבע החוץ. כמו כן הבנק לא שוכח לחייב אתכם בעלויות השוטפות בניהול החשבון בבנק. עמלות, כגון: עמלת פתיחת תיק, דמי גביה וכו'.

לסיכום: בצד היתרון הבולט והברור כי הבנקים הם הגוף היציב והבטוח במשק לקבל ממנו הלוואה, הדרישות המחמירות של הבנקים להעמדת ההלוואה עלולה ליצור בעייתיות עבור רבים מאיתנו. למרות היכולת שלנו להתמקח מול הבנקים בניסיון להגמיש את תנאי ההלוואה המבוקשת, לעיתים משתלם לשקול לפנות למימון חוץ בנקאי.

conscription

גיוס המימון לעסק

ניצן ארליך, יו"ר "אביב" ייעוץ עסקי

לאחר שהחלטנו על הקמת העסק או על הרחבה ופיתוח עסקי של עסק קיים, עלינו לגייס את מקורות המימון הנדרשים לשם כך. אלה יכולים להיות מההון העצמי או לחילופין מהון זר (הלוואות(.

במקרים רבים נרצה לשלב הון עצמי עם הון זר ביחס הנכון שהינו תלוי בשלב בו העסק נמצא: הקמה / חדירה / צמיחה / בגרות, בנתוני העסק ובמצב בשוק.

באופן עקרוני, גם אם קיים כל ההון העצמי לתוכנית ההשקעה, רצוי להשתמש באופן יעיל בהון העצמי ולמנף בו את הפעילות העסקית.

רוב בעלי העסקים בישראל מבצעים גיוס לאשראי לעסקים באופן עצמאי מול הבנק. רובם מגיעים לבנק ללא ידע מקצועי והבנה בתחום האשראי. באופן זה יחס הכוחות בניהול המו"מ בין הבנק ללקוח העסקי מוטה לטובת הבנק. לכן, הבנה של המערכת הבנקאית והצגה נכונה ומקצועית של בקשת האשראי, תסייע מאוד ליזם לקבל תנאי אשראי נוחים יותר.

תוכנית עסקית מוגדרת ומותאמת לצורכי הבנק תבטיח בדרך כלל גיוס של האשראי המבוקש בתנאים נוחים יותר. כמו כן, יזם שמלווה ביועץ עסקי, נוסך בבנק ביטחון בתחום ההתנהלות הפיננסית של העסק. חשוב לזכור, הבנק בוחן את יכולת ההחזר של היזם, ולכן התנהלות פיננסית מקצועית של העסק הן אינטרס זהה לבנק ולעסק.

ככלל, מרבית העסקים ייפנו ראשית כל לבנק לצורך גיוס אשראי לעסקים, מבלי לבחון אלטרנטיבות מימון אחרות, אך כשם שנעדיף שלא להישען על לקוח יחידי או ספק בודד, נעדיף שלא להישען על מקור מימון יחידי, גם אם הוא בנק.

ביזור נכון של לקוחות, ספקים ומקורות המימון, יתרום לפיזור הסיכונים העסקיים.

האשראי החוץ בנקאי מתפתח וצומח משמעותית בשנים האחרונות ומגמה זו צפויה להימשך. מאפייני השוק הניעו את הצורך ביצירת פתרונות מימון אלטרנטיביים ואטרקטיביים, לטובת המגזר העסקי הקטן והבינוני, אשר מתקשה להשיג אשראי נוח מהמערכת הבנקאית בישראל. בהתאם לכך, הוקמו קרנות לסיוע ועידוד עסקים, קרנות פרטיות אשר מקורן מתרומות, וכן קרנות ממשלתיות מכספי המדינה.
הנה כמה מהקרנות המובילות:
קרן בערבות המדינה, קרן קורת, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית וקרנות הסוכנות היהודית.
אם בעלי העסקים יהיו רק מודעים לאלטרנטיבות המימון העומדות לרשותן, הן יסייעו להם בצמצום עלויות המימון של העסק, בהפחתת העומס על האובליגו הבנקאי, ובהמשך הפיתוח והצמיחה העסקית.
כשם שמנהלים בוחנים ושוקלים מספר אלטרנטיבות בנושאים שיווקיים, מסחריים וניהוליים בעסק, כך ראוי שיבחנו מספר אלטרנטיבות מימון, בטרם מחליטים בנושא.

* הכותב משמש גם כיו"ר חטיבת היועצים וחבר נשיאות בלשכת המסחר תל אביב והמרכז.

אירועים