מאה גוונים של אפור: כך פורח השוק האפור בישראל
מאת מערכת "הטורבו העסקי"
לעתים בעלי עסק נקלעים למצוקה כלכלית, ופונים לקבלת הלוואות על מנת לאושש את העסק שלהם. אחת הדרכים הכי מקובלות היא כמובן, לפנות לבנק בבקשת הלוואה. אך מה עושים כשהבנק מסרב?
במקרים כאלה, עסקים רבים ינסו להשיג את המימון בדרכים אחרות. והדרכים האלו מגוונות. ישנן הלוואות מקרן בערבות המדינה, מקרנות פרטיות, הלוואות דרך חברת האשראי, ויש את האפשרות, שקצת פחות נעים לדבר עליה, אבל היא עדיין שם, חיה, קיימת ובועטת – לקחת הלוואה בשוק האפור.
נשמע לא להיט, נכון?
ובצדק. בעלי עסקים מתפתים לקחת הלוואות בשוק האפור היות ומקורות אחרים מסרבים להם, וכמוצא אחרון. לרוב, התנאים לקבלת הלוואה בשוק האפור הם קלים למדי. לא נדרשים ערבים או בטחונות כלכליים כלשהם. ייתכן והלווים ידרשו לראות תלושי שכר או כרטיס אשראי, על מנת לראות שיש בידי בעל העסק או העסק את האפשרות הכלכלית להחזיר את ההלוואה, אך בכך מתמצות לרוב כמות דרישות-הקדם לקבלת הכסף.
אז למה לא בעצם?
מכירים את המשפט שאמרו לכם תמיד כשהייתם קטנים: "אין מתנות חינם"? אז זהו, השוק האפור, כמשתמע משמו, הינו תחום הפועל בשולי החוק. ישנם מקורות מימון חוץ בנקאיים רבים, אשר פועלים ברישיון ונמצאים תחת פיקוח משרד האוצר, אך למרבה הצער, פועלים בתחום גם גורמים עברייניים.
המלווים בשוק האפור יודעים שבעל העסק הפונה אליהם "נאחז בהזדמנות האחרונה שלו" והוא פונה אליהם כמוצא האחרון והם אכן יודעים איך לנצל זאת. במקרים רבים הם יכולים לגרום לעסק המזדקק לקחת הלוואה גדולה הרבה יותר משתכנן בעליו. היות ואין פיקוח על גובה הריבית שהם יכולים לדרוש (בנק ישראל מגביל את הבנקים בריבית שנתית שעומדת על כ-10%) הם יכולים לדרוש ריבית חודשית, שבסיכומו של דבר מגיעה לריבית הגבוהה פי 150% אם לא יותר, מהריבית שיציבו הבנקים בפני בעלי העסקים.
כמו כן, מן הידועות שהדרכים לגביית ההלוואה בשוק האפור יצירתיות ומגוונות, ויכולות להגיע אף לסחיטות, איומים, ועבירות פליליות. אך מעל לכל, הסיבה העיקרית שלא כדאי לקחת הלוואה בשוק האפור, היא שזוהי דרך שיכולה להוביל בקלות לבור בלי תחתית. בעלי עסקים הנקלעים למשבר, בטוחים כי בעזרת ההלוואה יוכלו לשקם את העסק שלהם והם אכן יצליחו להחזיר את ההלוואה במועדה. אך, משהגיע המועד לפירעון, ואין בידיהם האמצעים לעמוד בתשלום ההלוואה והריבית שהתווספה לה, הם נאלצים, למרבה האבסורד, לבקש עוד הלוואה בשוק האפור. כך, הם נכנסים ללופ של הלוואה שגוררת עוד הלוואה ועוד אחת ועוד אחת, ומעגל החובות רק מתרחב וקשה לדעת את סופו.
על כן, ניתן להבין בנקל, את הצעד החדש והאחרון שמתכננת המדינה להחיל והוא הקמת גוף רגולטורי פיננסי שלא כפוף לאף משרד ממשלתי ושאמור לפקח על השוק האפור. שוק, שלפי הערכות מומחים בנושא, מגלגל כיום כבר למעלה ממאה מיליארדי שקלים.