eladnetz

7

Row of Law Books and Wooden Gavel

הבורר: כיצד לבחור ולהתנהל מול האיש שעשוי לחסוך לך משפט

מאת: עו"ד אלעד נץ, מומחה לליטיגציה ושילוח בינלאומי

בהסכמים רבים בהם מוצעת בוררות כדרך לפתרון סכסוכים, מצוין כי הבורר ייבחר בהסכמה. בהיעדר הסכמה ימונה הבורר על ידי צד ג', כדוגמת ראש לשכת עורכי הדין.

כיצד יש לפעול?

בוררות היא הליך אליו נכנסים הצדדים באופן וולונטרי ואולם בדרך כלל, תהיה ההחלטה להביא לדיון מחלוקת במסגרת הליך בוררות, מנותקת ומוקדמת ביחס למועד הסכסוך. למה הכוונה? בדרך כלל יקבעו הצדדים בהסכם מראש, כי במקרה של סכסוך עתידי ביניהם, יוכרע התיק במסגרת הליך בוררות.

בגדול, הליך בוררות שונה מהליך המתנהל בבית המשפט, במספר מובנים:

  • הליך דיסקרטי בניגוד להליכים המתנהלים בבית המשפט, שהינם פומביים על פי ברירת המחדל.
  • עלות הגורם הפוסק – הבורר – משולמת על ידי הצדדים (הליך יקר יותר מבית המשפט), בניגוד לבית המשפט, שם נושאים הצדדים רק בעלות אגרה, תוך ש"שכרו" של השופט ממומן על ידי המדינה.
  • זכות ערעור מוגבלת, להבדיל מבתי המשפט שם ניתן בדרך כלל לערר על פסק הדין, ללא צורך ברשות מצד ערכאה גבוהה יותר.
  • מהירות: הליך בוררות מהיר יותר בדרך כלל, ביחס להליך בבית המשפט שנוטה להיגרר על פני שנים כתוצאה מאילוצי מערכת המשפט.

החלטה מראש על ניהול הליך במסגרת בוררות, היא החלטת שבדרך כלל אינה בת-חזור. בעת שנוצר הסכסוך, נניח לדוגמא מצב בו שני בעלי מניות בחברה אינם מסכימים על דרך ניהולה והתנהלותה של החברה, ולאחד טענות כלפי חברו על שימוש שלא כדין בכספי החברה, עליהם להתנהל בבוררות, אם הסכימו על כך מראש. באותו שלב, תעלה השאלה מי הבורר שידון במחלוקת ביניהם. גם לשאלה זו יתנו הצדדים בדרך של פתרון כללי מבעוד מועד, באופן של קביעת מנגנון לבחירת בורר.

דוגמאות למנגנונים מוסכמים:

  • הסכמה על זהותו של הבורר מראש. במקרים מסוימים, ינקבו הצדדים מראש בזהות הבורר במסגרת ההסכם ביניהם. אפשרות זו אינה שכיחה, שכן קשה לצפות את זמינות הבורר והעדפות הצדדים על פני שנים, מראש.
  • הסכמה לפיה הבורר ייקבע, בהסכמה בעת פרוץ הסכסוך.
  • הסכמה לפיה צד שלישי בו נותנים הצדדים אמון מראש, הוא שיקבע את זהות הבורר.
  • אפשרות נפוצה: שילוב בין אפשרויות אלה, לפיה הצדדים יגיעו להסכמה על זהות הבורר ובהיעדרה, תיקבע זהותו על ידי צד ג' (ראש לשכת עורכי הדין, בעל תפקיד בארגון או מוסד מסוים, בית משפט וכו').

מרגע שפרצה המחלוקת, שלב ההסכמה על זהות הבורר – הוא קריטי. הבורר, הוא "בית המשפט" והוא שיפסוק בסכסוך. בורר שאינו מתאים לסכסוך, או שאינו יעיל מספיק, יקשה על מתן הכרעה צודקת. האמרה החבוטה לפיה אין צדק בהליכים משפטיים, אינה משקפת נכון את המציאות. כלומר, מידת הצדק נובעת בדרך כלל מאיכות הגורם הפוסק (בורר או שופט). הבורר, הוא הגורם שייקבע כיצד יתנהל הסכסוך, מה תהיה עלותו, וכמובן מה תהיה תוצאתו.

בעניין זה חשובים מספר פרמטרים:

  • כדאי שהבורר ישלוט במטריה בה עוסק הסכסוך. בורר המתמחה בתחום דיני המשפחה, מתאים פחות, לדון במחלוקות בין שני צדדים העוסקים במסחר בינלאומי בטובין חקלאיים. ללא הבנה אמיתית במטריה בה עוסק הסכסוך, עשוי הבורר להיתקל בקשיים. אם להוסיף ולהדגים את הנושא בנוגע לטובין החקלאים: סביר להניח שבורר מתחום דיני המשפחה, לא יידע מה הדין במקרה של איחור הגעת מטען פלפלים טריים שהובלו בים ליעדם, אך בשל שביתת עובדי הנמל התעכבו ונרקבו. בורר מסוג זה, עלול דווקא לסרבל את פתרון הסכסוך ולא לפשטו.
  • כדאי שהבורר יהיה יעיל. מהו בורר יעיל? שאלה טובה. יעיל: בעל ניסיון, בעל יכולת פירוק מחלוקות וזיקוק העיקר, בעל יכולת בהצגת מנגנונים פשוטים לפתרון המחלוקות בין הצדדים. בוררות היא הליך שכאמור, מעת תחילתו אינו וולונטרי, ולא ניתן להפסיקו. אך במקרים רבים, על אף שתפקיד הבורר הוא לפסוק, גולשים דיוני הבוררות לדיון בלתי פורמלי במסגרתו יוכל הבורר להציע לצדדים אפשרויות שונות ש"שיפרקו" את המחלוקות ביניהם, על בסיס הסכמתם ולא תוך כפיית הכרעה. במקרה זה חשוב שהבורר יידע לאתר את "נקודות הארכימדס" בתיק, כלומר: יידע להפריד עיקר מתפל, ולהכריע, או להציע הכרעות, שמפשטות את הסכסוך ואינן מסבכות אותו.

כיצד עושים זאת? כיצד בוחרים בורר מתאים?

ככל שהמנגנון שהותווה על ידי הצדדים הוא בחירת הבורר בהסכמה, עדיף להתדיין בפני בורר המוכר לעורכי הדין שיופיעו בפניו, הן ביחס למשך ההליכים המתנהלים בפניו (זמן קצר עדיף מבוררות ממושכת בדרך כלל, תלוי במקרה), הן ביחס ליעילותם (שילוב של מהירות והכרעות אפקטיביות), והן ביחס לעלותם. חשוב שעלות בירור הסכסוך לא תעלה לצדדים סכומים משמעותיים, אשר במקרים מסוימים יהיו אף יותר יקרים מסכום התביעה. שורה תחתונה: הבוררות צריכה להיות כדאית ויעילה.

לסיכום, עדיף במרבית המקרים למנות בורר שייבחר בהסכמת הצדדים. חשוב מאד לשמוע המלצות על הבורר, חשוב שיהיה בורר יעיל, זריז, ובעל ניסיון ספציפי לסכסוך.

 

Business Handshake.

הזיכרון האנושי הוא "אלסטי" ומשרת בדרך כלל את הזוכר ואת האינטרס שלו. הסכם כתוב יכול לחסוך בעיות רבות, כשנוצרים סכסוך או חוסר שביעות רצון.

מאת עו"ד אלעד נץ, מומחה לליטיגציה ושילוח בינלאומי.

למה חוזה? זוהי שאלה בסיסית, שעשויה להישמע מוזרה בימינו אלה, בהם "כל העולם משפט", כשמספר עורכי הדין לנפש בארצנו הוא הגבוה בעולם, וכשכריתת חוזה במציאות הקיימת ברורה כביכול מאליה.

כל זה נכון. במקרים רבים, כריתת החוזה היא שלב מוסכם שנתפס על ידי הצדדים כ"חובה", לה כפופה העסקה.

לדוגמא: במצב של מכר דירה, שני הצדדים רואים בכריתת חוזה בכתב עניין מובן מאליו. הדבר נובע מדרישת הדין, ממורכבותה של העסקה (מיסים, מצגים, הפרדת תשלום מחזקה וכו'), ומן הצורך להסדיר באופן ספציפי מספר רב של משתנים.

ואולם, במציאות מסחרית חוזרת על עצמה, שבין צדדים, עשוי החוזה להיראות כמעין "כאב ראש" מיותר.

ניקח לדוגמא מצב בו משלח בינלאומי מספק שירותי שילוח חוזרים על עצמם ליצואן דגים. מספר הגורמים המשתנים בין עסקה לעסקה מצומצם, קרי: סוג הדגים, טמפרטורת השילוח המבוקרת ויעד השילוח. במצבים כאלה לתחושת הצדדים אין צורך בחוזה, אלא בהעברת המשתנים באמצעות "הזמנה" בעל-פה או במייל קצר, תוך ציון כללי של יעדי השילוח, סוג הטובין, ועלות השילוח. ואם כך, אם הצדדים מכירים זה את זה, מורגלים בדרך עבודה מסוימת, ומעוניינים בתנועה מסחרית מהירה, מדוע להם חוזה ומדוע אין די בחלופת כללית של הודעות דוא"ל או סיכום בעל-פה?

נשאלת השאלה אם היום כל צ'אט בפייסבוק מתועד וכל שרשרת מיילים כתובה מתועדת שלא נדבר על הקלטת שיחות טלפון, מדוע לנסח חוזה.

הרי לפניכם הסיבות המרכזיות:

  • הנקודות העיקריות בעסקה: עצם העלאת הדברים על הכתב מאפשרת לצדדים לצפות כיצד ינהגו, בנוגע למספר נקודות הכרעה ביחסים העתידיים ביניהם. כמו כן היא תוביל להשגת הסכמות ביחס לפרטים שאינם עולים באופן טבעי במסגרת התנהלות שוטפת. לדוגמא, האם מתחייב הספק למועד אספקה מוגדר, וכיצד ינהגו הצדדים ככל שיימסרו השירותים באיחור.
  • מסגרת פעולה וודאית: ההסכמה בנוגע למרכיביה העיקריים של עסקה מאפשרת לצדדים חופש לפעול במסגרת מוכתבת. חופש הפעולה מאפשר את תיעול האנרגיה למקורות אפקטיביים. כהמשך לדוגמת השילוח שניתנה לעיל, במקרה שלא יפורטו עלויות כל אחד מהשירותים שיסופקו במסגרת העסקה, והצדדים יסתפקו בהסכמה כללית על עלות ההובלה הימית, בעת משלוח החיוב עלול להתעורר ויכוח ביחס לשאלה על מי חלה החובה לשלם את עלותן של בדיקות מכס. ויכוח או מחלוקת בנושא, ייקרו את עלות מתן השירות.
  • זיכרון אלסטי: לא ניתן להסתמך על הזיכרון האנושי. מדוע? כי הוא "אלסטי". זיכרון משרת בדרך כלל את הזוכר, ומתגמש כדי להגשים את מטרתו. משום מה, חבר שלווה 100 שקלים מחברו, יזכור שכבר השיב או לא יזכור בכלל אם לווה, והחבר המלווה יזכור שלא קיבל את כספו בחזרה, יזכור היטב את הסכום שהלווה, ויטור טינה באם הסכום לא יושב. אם נתון מסוים לא יצוין בצורה ברורה, ייטו הצדדים לזכור אותו אחרת, ואולי ייטו לטעון שזכרו את אותו נתון אחרת במיוחד במקרה של שינוי אינטרס בין מועד כריתת החוזה, לבין מועד התשלום. במצב בו לא נקבע בכתב מהו מועד אספקת השירותים, ייטו הספק והלקוח "לזכור" את המועד אחרת. הספק עשוי לזכור כי לא התחייב למועד מוגדר וזכה לגמישות מפליגה מן הלקוח, והלקוח עשוי לזכור כי הספק מסר מסגרת זמן שלא ניתן לפרוץ.

אם כך, מדוע נמנעים הצדדים לעיתים רבות מלהעלות את תנאי החוזה על הכתב בצורה ברורה? הסיבות מגוונות. לעיתים רבות בעת כריתת העסקה ו"היציאה לדרך", מהווה החוזה נטל על הצדדים. הספק עלול לחשוש מכך שירידה לפרטים תביא לפיצוץ העסקה, הצדדים עלולים להתקשות בניסוח נקודות ההכרעה העיקריות בעסקה, או לחשוש שלא יידעו כיצד לפתור את אותן נקודות ככל שינוסחו. הניסיון מלמד, שבעזרת ייעוץ משפטי מקצועי, המבוסס על היכרות עורך הדין עם התחום, ויכולתו לנסח מנגנונים התואמים את צרכי העסקה והצדדים, ניתן לכרות חוזה שיוזיל בסופו של דבר את עלותה הכוללת של העסקה.

תוצאות הדברים עשויה להיות ניסוח הצעת מחיר פשוטה וקצרה, המסדירה מסגרת התקשרות חוזרת על עצמה. כדאי להשקיע מחשבה בכך מראש, כדי לפשט את העסקה, ואת ניווט הצדדים לאורך התקשרותם.

אירועים