yair

yair

www.kay.co.il
0548170100

12

2b16455b-da72-4e97-abb0-821768599dba

לדפוק פוזה או להשאיר חותם – איך לדאוג שיחסי הציבור שלכם יביאו תועלת אמיתית

מאת: יאיר כחל, מנכ"ל "יאיר כחל – מיצוב תקשורתי ולובינג בע"מ"

אחרי 24 שנים בתחום התקשורת, שמעתי כבר אינספור פעמים ממנכ"לים מאוכזבים, על החוויה המתסכלת של העסקת יחצ"ן או משרד יח"צ, שהשיג פרסומים, אבל אלו היו חסרי תועלת.

החוויה הזו גורמת למנהלים רבים להתאכזב מתחום יחסי הציבור ולחשוב, שמדובר בתחום שרלטני, או לכל הפחות בכזה שאינו יכול להביא תועלת, ושהוא לכל היותר Nice to have.

אין טעות גדולה מזו: תחום יחסי הציבור נחשב במחקרים עדכניים בעולם השיווק, כתחום הפורח, המשגשג, האפקטיבי ביותר, ובעל החזר ההשקעה העסקית הגבוהה ביותר במגוון רחב של ענפים ותחומים (גם בשיווק בין עסקים B2B וגם בשיווק לצרכן הקצה B2C).

אז מדוע נוצר למנכ"לים רבים הרושם הלא אוהד על התחום?

האחראים ל"הישג" המפוקפק הזה הם לא אחרים מאשר עשרות, ואולי מאות יח"צנים, שבמקרה הטוב יודעים לעשות עבודה טקטית, אך חסרת כל ערך אסטרטגי. מהי עבודת יח"צ טקטית? כזו הממלאת מדי חודש קלסר של פרסומים, אולם אלו חסרי כל ערך עסקי לחברה ברובם, ובמקרה הטוב הם רק מנפחים את האגו של מי מהמנהלים שנחשף שם, תועלת חשובה, אך חסרת ערך עסקי לחברה.

מהו פרסום טקטי?

פרסום של ידיעה עיתונאית במדיה לא נכונה, שאינה מגיעה לרוב קהל היעד, הוא בהחלט דוגמא אחת לפרסום שכזה. יחסי ציבור טקטיים יכולים לעסוק גם בנושאים אזוטריים שאינם רלבנטיים לקידום הביזנס של החברה ואינם מושתתים על אסטרטגיה כזו או אחרת. מופעים קטנים ולא בולטים, במיקומים זניחים, הם ה"מיטב" בקטגוריה חסרת הערך הזו. אם בידיעות שפורסמו לא מופיע המסר המרכזי שלך, שעליו מבוסס מיתוג החברה, ואשר הוא מושתת לרוב על הבידול והרלבנטיות שלה, גם לא עשית כלום. בקיצור, אם קהל היעד לא ראה אותך, לא שמע עליך, לא נחשף אליך, ואינו יודע מה אתה רוצה לומר לו ומהם ערכיך – בזבזת זמן וכסף. אלו הם יחסי ציבור טקטיים.

מה הם יחסי ציבור אסטרטגיים?

קודם כל כאלו שמבוססים על למידה של הארגון, הקטגוריה של פעילותו והמתחרים, ובעיקר על הבנת הבידול והייחודיות של החברה. לאחר מכן, יש לכתוב מסמך אסטרטגיה הכולל מסר מרכזי, קהלי יעד, אפיקי מדיה רלבנטיים, טקטיקות עבודה, תזמונים נכונים, יעדים ומטרות, והכל על בסיס השוואה וניתוח לפעילות התקשורתית של המתחרים. הפעילות עצמה צריכה להתבסס כמובן על האסטרטגיה, כלומר להשיג פרסומים גדולים ככל האפשר, בעלי בולטות ונראות אפקטיביים, באפיקי המדיה הרלבנטיים לקהל היעד, ותוך הכללה מהותית של המסר המרכזי. פרסומים כאלו מייצרים חשיפה אמיתית, גירוי ללקוחות, העדפה לארגון והנעה לפעולה. אלו הם הפרסומים האפקטיביים שכל ארגון צריך, ומי שבוחר משרד יחסי ציבור – טוב יעשה אם כדי למנוע אכזבה, יבדוק היטב אם המשרדים המועמדים – מבינים דבר וחצי דבר בחשיבה אסטרטגית, ואחר כך ביישום פעיל של האסטרטגיה ביחסי הציבור.

Tarjetas de crédito

מאיפה יבוא הכסף? סדרת כתבות| 

חלק ב' | הלוואות חוץ בנקאיות: הלוואות בכרטיסי אשראי

מאת: מערכת "הטורבו העסקי"

כאשר הבנקים מסרבים לבקשתנו לקבלת הלוואה, או כאשר התנאים שהם מציעים בפנינו אינם אטרקטיביים, נוכל לפנות לאפיקים אחרים על מנת להשיג את המימון הדרוש. שוק ההלוואות החוץ בנקאיות הינו מורכב ובנוי מהרבה אופציות: ישנן הלוואות מחברות האשראי, הלוואות מקרנות פרטיות, קרנות בערבות מדינה, הלוואות מאנשים פרטיים ואפילו הלוואות מהשוק האפור.

הלוואות כרטיסי אשראי

ברגע שהחלטנו לפנות לחברת כרטיסי אשראי על מנת לקבל הלוואה, חשוב שנבין כי כרטיס אשראי חוץ בנקאי כשמו כן הוא- הוא מונפק חיצונית על ידי חברת האשראי ואין לו תלות בחשבון בנק כלשהו. את מסגרת האשראי קובעת עבורכם חברת האשראי והיא מחליטה אם תקבלו או לא תקבלו הלוואה. היתרונות הגלומים בהלוואה מחברות האשראי הם רבים ומגוונים:

  • קבלת ההלוואה נעשית בקלות יחסית. תוכלו לבקש את ההלוואה בשיחת טלפון אחת או אפילו באינטרנט, ללא בקשה להצבת ערבונות ובטחונות מיוחדים.
  • ישנה גמישות מרובה בתכניות ההלוואה המוצעות על ידי החברות: תוכלו לקחת הלוואה לזמן קצר / ארוך, הלוואה שנפרעת בתשלומים חודשיים או אפילו "עיכובים" של תשלום שמדלג מעל תקופה של חודש או יותר, מה שמאפשר לכם "להחזיק את הראש מעל המים".
  • היות והכרטיס אינו כפוף ישירות לסניף הבנק בבנק בו אתם מנהלים את חשבונכם, יש אפשרות לכם אפשרות לבחור איזו חברה מחברות האשראי הקיימות, נותנת לנו את התנאים המועדפים עבורנו, וכמובן שאפשר גם להשוות בין התנאים השונים של החברות.
  • ניתן ליהנות מההטבות שמוקנות על-ידי מועדוני הלקוחות השונים שמציעות חברות האשראי.

לכאורה, נראה שיש בדרך זו רק יתרונות, אך יחד עם זאת ישנם מספר חסרונות:

  • החברות במועדוני כרטיסי האשראי השונים משרה הרגשה שישנן הטבות ש"מגיעות לנו" ובכך אנו עלולים להיגרר להוצאות בזבזניות שלא היינו מוציאים קודם לכן.
  • ריביות גבוהות על ההלוואות בכרטיסי אשראי (בעיקר יחסית בהשוואה לריביות בהלוואה בנקאית)
  • הקלות שבה ניתן להעביר תשלומים לחודשים "עוקבים" עלולה לגרום לנו לבזבוזים עודפים, ולהגיע למצב של אוברדראפט תמידי.

לסיכום, קל ונוח לקבל הלוואה מחברות האשראי. יחד עם זאת חשוב לזכור כי מסגרת האשראי יכולה להוביל להוצאות מרובות ולגרום לנו להיות במצב שבו נהיה באוברדראפט תמידי כשהריביות הנגבות דרך חברות האשראי הן גבוהות.

מומלץ מאוד, אם כן, אם בחרתם באופציית הלוואה זו, לעשות "סקר שוק" ולהשוות בין תנאי חברות האשראי השונות ולבחור בהצעה המשתלמת ביותר.

 

 

lettura a convention,riunione,dibattito

איך אתם נראים (בעיני התקשורת) ומדוע הבולטות שלכם במדיה חלשה?

יאיר כחל

המנכ"ל שישב מולי לא ידע להסביר את זה. אנחנו עושים הכל נכון, אמר, ובכל זאת אנחנו לא מופיעים בתקשורת.

הנה ההודעות שכתבנו, למסיבת העיתונאים שערכנו לפני שנה הגיעו רק 5 כתבים והשקענו שם המון מאמץ וכסף, וגם הם לא כתבו כלום.

החלפתי כבר 3 משרדי יח"צ והתוצאות לא משתפרות. אולי אנחנו פשוט לא מעניינים? אולי חבל להמשיך ולהשקיע ביח"צ? אבל בכל זאת, המתחרים שלנו מופיעים ללא הרף בתקשורת…אמר וזז באי- נוחות בכיסאו.

בדיקה קצרה העלתה שהעיתונאים פשוט לא מחבבים את החברה.

 

מדוע?

ההודעות שזורות שגיאות כתיב וניסוח ולכן מצריכות עבודת עריכה רבה, הסיפורים שכתובים בהן אינן אטרקטיביים, ולכן נמחקים מיידית, החברה יושבת דרומית לת"א ולכן אף עיתונאי לא הטריח עצמו להגיע לביקור היכרות (והמנכ"ל לא טרח לנסוע להיפגש איתם בת"א), מסיבת העיתונאים היחידה שאורגנה – לא נבנתה נכון (ואף אחד לא סיפר למנהלי החברה שמסיבות עיתונאים, באופן כללי, זה כל כך פאסה…חוץ מבמקרים מאוד מסוימים), ובקיצור בים המידע שמומטר על העיתונאים מדי יום, החברה לא הצליחה לייצר בולטות, עניין או משיכה מיוחדת.

החברה לא אשמה בכך: היא לא המומחית באיך לדבר עם התקשורת, ובמה יכול לעניין אותה. היא התמסרה לידי משרד יחסי הציבור שלה, ואח"כ  לידי משרד שני ושלישי, וחיכתה שיקרה משהו. ובגלל שרוב המנהלים לא ממש מבינים איך לעבוד עם התקשורת ואיך לנהל את יחסי הציבור שלהם, גם הניהול שלה את אותם משרדים לא הניב פירות.

המסקנה שאליה הגיעו מנהלי החברה: אנחנו לא אטרקטיביים. זה מזכיר לי את הסיפור על החוקר שתלש רגל לחרגול וצעק לו: קפוץ, והחרגול קפץ. וכך רגל אחרי רגל, עד שהחרגול, ללא רגליים, לא קפץ יותר. מסקנת החוקר הייתה שהרגליים הן כלי חשוב בכישורי השמיעה של החרגול…

 

אז מי בעצם אשם?

העובדה שההודעות לעיתונות לא היו מעניינות – היא באשמת היעדר כישורי התחקיר וההבנה העיתונאית של מי שטיפלו ביח"צ של החברה. תקלות הניסוח והכתיב הן באשמת אנשי היח"צ אבל גם באשמת מנהל השיווק שלא קרא לעומק ואישר, אחרת היה מבין שהחברה, דרך ההודעות לעיתונות שלה, מצטיירת רע בעיני התקשורת, או פשוט משעממת. היעדר הפגישות עם כתבים – זה כבר באשמת היעדר הקשרים של משרדי היח"צ שטיפלו בחברה, או פשוט עבודה חובבנית מצידם.

 

אפשר להמשיך הלאה

הבעיה המרכזית היא למעשה היעדר יכולת של מנהלי חברה לבחון מיהו משרד היח"צ שהיא שוכרת. בעלי המשרד יודע יותר או פחות למכור את עצמו, נראה בד"כ מתלהב וחדור אמונה בפגישת המכירה. העבודה לאורך זמן היא כבר סיפור אחר, וכך קורה שחברות רבות "שורפות" את עצמן והורגות את תדמיתן מול עיתונאים עוד טרם זו נבנתה, בזמן שהמתחרות שלהן – בכותרות.

 

איך להימנע מזה?

אם בחרתם משרד יח"צ טוב, עם המלצות וקבלות, נהלו אותו צמוד, דרשו ניירות הכנה לפגישה וסיכומי פגישות. נהלו מעקב אחרי ה"אקשן אייטמס". קבעו פגישות מסודרות – בהתחלה לפחות אחת לשבוע, ואח"כ אחת לשבועיים-שלושה. היו מעורבים בהפעלת המשרד לחשיבה יצירתית. הרימו טלפון מדי יומיים לשאול מה העניינים ומה מתקדם. עקבו מקרוב אחרי כל טקסט שיוצא מהמשרד בשמכם, ובפגישות עם עיתונאים שאלו אותם בדיסקרטיות איך העבודה של משרד היח"צ שלכם מולם והאם הם מרוצים ומה ניתן לשפר.

 

אירועים