מאמרים בנושא: משפטי

חובות קטנים מוגדרים בעולם העסקים הישראלי ככאלה המגיעים לסכום של עד 10,000 שקלים.

למרות שאין חולק על כך שכל גרוש קובע, בדרך כלל בשביל גבייה של חובות מעין אלו לא שווה לפנות לעורך דין. הרי בהרבה מהמקרים, שכר הטרחה שידרוש עורך הדין על מתן שירותי הגבייה יהיה גבוה מהחוב עצמו, ולכן ייחשב כהוצאה מיותרת שלך, בעל העסק.

בשנים האחרונות יש פתרון הרבה יותר זול מול חובות קטנים. המדובר בהליך מהיר ומקוצר המתבצע למול משרדי ההוצאה לפועל. הליך, שאינו מצריך שימוש בשירותיו של עורך דין.

בחודש אוגוסט 2009 נכנס לתוקפו תיקון בחוק ההוצאה לפועל המתייחס להליכים של גביית חובות קטנים.

התיקון יצא אל הפועל לאחר שנמצא כי מרבית החובות במשק הם חובות המוגדרים כחובות קטנים והם אלה הגורמים לנזק הגדול ביותר לבעלי העסקים בו.

אחת הפעולות ההכרחיות שלך כבעל עסק בבואך לגבות חוב קטן היא פנייה למסלול המקוצר של משרדי ההוצאה לפועל.

הפנייה למסלול זה מצריכה מבעל החוב למלא טופס של פתיחת התהליך ולציין בו שהתהליך נעשה ללא שימוש בשירותיו של עורך דין.

מכאן והלאה יכול בעל החוב להמתין בסבלנות – ה"כדור" עובר לפקידי ההוצאה לפועל שפונים אל החייב ומתריעים בפניו על החוב ועל כך שהוא חייב לשלם אותו תוך פרק זמן כזה או אחר. בדרך כלל 20 יום מיום קבלת הבקשה לידיו.

במהלך 20 הימים הבאים, אמורים פקידי ההוצאה לפועל לדאוג ליצור קשר עם החייב ולהסביר לו את מצבו ואת העובדה שהוא חייב לשלם את חובו אחרת ינקטו נגדו סנקציות והוא יוכרז כסרבן תשלום.

יתרון גדול שלך משימוש בהליך זה הוא לא רק שמדובר בהליך גבייה זול וחסכוני בשל חוסר הצורך בשכירת שירותיהם של עורכי הדין שלוקחים לעתים לא מעט כסף, אלא שבהליך זה ניתן לגבות את החוב בטווח זמן של בין חודשיים עד לחצי שנה.

אך מה שניכר כיתרון הגדול עוד יותר הוא אופן הפנייה. הפנייה האישית, הרשמית והמחייבת של אנשי ההוצאה לפועל אל החייבים והגישה שיש להם אל פרטיהם האישיים: מקום מגוריהם, מספרי רכביהם ואפילו פרטי חשבונות הבנק שלהם, עושות בהרבה מן המקרים את ההבדל.

לכן, בהרבה מן המקרים, בבואך לגבות חובות קטנים, כדאי הרבה יותר להשתמש בהליך הזה.

נושא שנחשב לאחד מהפחות נעימים בעולם העסקים הוא נושא גביית החובות. לא מעט בעלי עסקים לא יודעים כיצד להתמודד עם הנושא המורכב הזה. לעתים, הם מעדיפים שלא להתמודד עמו ולחשוב שהוא ייפתר מעצמו.

כשחייבים לך, כבעל עסק, כסף, עליך לדעת שהליך גבייתו הוא מדורג ובעל מספר שלבים חיוניים והכרחיים:

1. דבר ראשון שעליך לעשות אחרי שדרשת את הכסף כמה פעמים ולא נענית, הוא לשלוח מכתב התראה לחייב. ככלל, רצוי מאוד שעורך דין יחתום עליו. הדבר הופך אותו לרשמי ומחייב יותר. במכתב הקפד להבהיר לחייב, כי אי-תשלום החוב יגרור אחריו הליכים משפטיים העשויים לגרום לו להוצאות כספיות שרק יתווספו לחוב שכבר קיים.

2. אם מכתב ההתראה ששלחת לא מקבל תגובה או לחילופין מקבל תגובה לקונית ולא רצינית, רצוי מאוד שתפנה לסעד משפטי. התביעה המשפטית באשר לחוב תלויה ברוב המקרים בגובהו. אם מדובר בחוב של עד 10,000 ש"ח יש להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. בסכומים גדולים יותר, רצוי לפנות לבית משפט השלום, שם צפוי בירור מעמיק יותר מולך ומול החייב.

3. במידה ובית המשפט פסק לחובת החייב תשלום סכום של עד 50,000 שקלים, אפשר וצריך לפנות ישירות למשרדי ההוצאה לפועל ולבקש מהם את הכספים. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי ייתכן מאוד שבמקרה של פנייה לשירותי ההוצאה לפועל, ינסה החייב למשוך זמן ולהגיש התנגדות לביצוע ההליך. כמו כן, עליך להביא בחשבון, כי פנייה למשרדי ההוצאה לפועל כרוכה בתשלום אגרת פתיחת תיק שנקבעת בדרך כלל על ידי משרד המשפטים ועשויה להגיע לכדי אחוז אחד או שניים מגובה החוב המדובר.

4. במקרה של התנגדות החייב להליך, העניין צפוי לעבור ישירות לטיפול והכרעה של בית המשפט. אז יהא עליך לחכות, לעתים זמן רב, להכרעה נוספת.

5. הליך ההוצאה לפועל הוא לפעמים לא רק הדרך המומלצת לקבלת הכספים המגיעים לך, אלא גם הדרך החוקית היחידה. עם זאת, ההליך הממוצע יכול להיארך כמה שנים. בנוסף, יודגש כי, לעתים, הליכי ההוצאה לפועל מגיעים אל קיצם בפשרה מסוימת או בהסדרי-גבייה חלקיים בלבד. על כן, עליך להיערך לכך שלא תקבל את מלוא סכום הכסף במקור.

אירועים שונים במהלך חיי העסק שלך יחייבו אותך בייעוץ משפטי, חלק גדול מהם יתרחש בעקבות הנושאים הבאים:

1. גביית חובות והליכים משפטיים

עסקים רבים מתמודדים עם בעיה של גביית חובות. חובות של חייבים לעסק שלך משמעותם בעיה ישירה בתזרים המזומנים של העסק וכאב ראש גדול. מוסר התשלומים בישראל נחשב לבעייתי לעתים, ואין כמעט עסק שאינו מוצא את עצמו עם הבטחות לתשלום, אך עם כיס ריק בסופו של יום.

עורך דין שילווה אותך בעניין זה יוכל להקל ולמנוע מקרים רבים של חובות נגררים באמצעים שונים כמו ניסוח משפטי מדויק ונכון של חוזי עבודה ושל הצעות מחיר. כמו כן, אין לשכוח את הייצוג המשפטי בעימותים משפטיים אל מול בתי-המשפט ובמידת הצורך, גם אל מול ההוצאה לפועל.

המסמכים המנוסחים על ידי עורך דין מקצועי כמו: החתמת ערבים לעסקה, עריכת שטר חוב, תניית שימור בעלות בהסכם וכדומה, יוכלו לשנות את התמונה לטובתך ולהביא לניצחונך גם בתהליכי גביית החובות וגם בהליכים משפטיים.

2. קניין רוחני

בעלי עסקים רבים לא מודעים ליתרונות ולכסף הגדול שיש במושגים קניין רוחני ומוניטין. במקרים רבים מושגים אלו יכניסו ויחסכו לכם כסף רב. עסק בעל שם ומוניטין מכובד יכול לתמחר זאת גם בכסף. עורך דין שמלווה את העסק שלך מיום הקמתו, ידאג להגן על הקניין הרוחני של העסק שלך ולשמור על זכויות היוצרים שלו. במקרה, בו תצטרך הגנה משפטית בעניין הקניין הרוחני יהיה זה עורך הדין שיוכל לפעול ולמצות את המגיע לך בעבור הפרת זכויות העסק שלך.

3. חוזי העסקה

העסק שלך חשוף לתביעות מצד המועסק אצלך וחשוב למנוע גם במצבים כאלה תביעות קטנוניות. יש לתכנן את הזכויות הסוציאליות שאותם אתה מעניק לעובדים ולעגן אותם, כך שתגן על עצמך מתביעת פיצוי לא מתוכננת.

בסיוע עורך דין תוכל להגן על האינטרסים של העסק ולהגן עליהם בבית המשפט. בנוסף, עוד קודם לכך, בעת עריכת חוזי העבודה עורך הדין ייטיב לנסח נכון משפטית את הסכם ההעסקה ויוסיף סעיפים מגנים עלייך, כמו: התניית אי-תחרות, ויתור על זכות לקבלת גמול עבור שעות נוספות וכדומה, וחיסכון של כסף רב לעסק שלך בעת התדיינות משפטית ממושכת בבתי-משפט.

4. יתרון על המתחרים

עורך דין הצמוד לעסק שלך מהווה נקודת יתרון על פני המתחרים שלך שלרבים מביניהם אין שירותי עורך דין וליווי משפטי צמודים. ידע הוא כוח ולעורכי-הדין יש ידע רב בחוקים ותקנות שונות: בביורוקרטיה, במיסוי, בתקנות עירוניות ובחוקים מסחריים.

5. פשיטת רגל

לצערנו הרב, עסקים רבים נקלעים לעתים למצב לא פשוט בו הם נקלעים לחובות גדולים. ישנם כמה וכמה דרכים לצאת מהתסבוכת הכלכלית. לכל השיטות, יתרונות וגם חסרונות וללא התמצאות מספיקה בפרטים, ייתכן ולא תשכיל לבצע את הבחירה הנכונה עבורך. בעזרת ליווי של עורך דין שמכיר זמן רב את העסק שלך ואת מצבו הכלכלי, תוכל להבין את הדרכים השונות ליציאה "נכונה" מהתסבוכת. יחד אתו, תוכלו להחליט מהו ההליך הנכון בעבורך ובעבור העסק שלך, וכיצד לבצע אותו ביעילות על הצד הטוב ביותר.

לדיווח נכון שימנע ממך בעיות במעמד ובעת הגשת בקשה לפשיטת רגל רצוי לשים לב לפרטים הבאים:

1. קודם הזמן בו עליך לשלוח את הדיווחים התקופתיים יש לברר פרטים מדויקים של הגורמים להם מדווחים. בדרך כלל יהיו אלא הכונס הרשמי והמנהל המיוחד (אם מונה כזה) שיקבלו את הדיווח התקופתי. רצוי שהפרטים יכילו כתובת, מספר טלפון ואת כתובת הדואר האלקטרוני שלהם כך תוכל לשלוח את הדיווח לכתובת הנכונה ואחר מכן להתקשר ולוודא שהגיעו אל היעד.

2. בדו"ח התקופתי יש למלא את כל הפרטים הדרושים ולהם להוסיף את האישורים והאסמכתאות המתאימות לפירוט אותו נתת בדוח התקופתי. כמו תלושי שכר חודשי, קצבות ביטוח לאומי, משכנתא או חוזה שכירות לגר בשכירות, הוצאות מיוחדות וכדומה.

ככל שהפירוט יהיה רחב ומעוגן בהוכחות לא יוכלו לטעון נגדך על דיווח חלקי או סתמי.

3. את הדו"חות יש לשלוח בדואר רשום זאת כדי שתהיה לך יכולת הוכחה על שליחתם של הדו"חות. לפעמים, למרות שהחייב מילא חובתו ושלח את הדו"ח התקופתי בזמן, יש טענות כלפיו כי לא שלח אותם בזמן או לא שלח בכלל, והחייב אינו יכול להוכיח אחרת אך אם החייב שלח בדואר רשום ושומר את עותק הדוח החודשי והאסמכתאות יחד עם האישור של דואר ישראל. אם יחול עיכוב או חוסר ודאות באשר לקבלת הדו"ח ביעד יוכל החייב לקבל אישור בכתב מדואר ישראל באשר למצב המסירה או לקבלת הדו"ח בכתובת המבוקשת, כולל פרטי המוסר ופרטי המקבל יחד עם חתימתו. כאמור, שליחת המכתב בדואר רשום תאפשר לחייב להוכיח במידת הצורך לגורמים המתאימים כי שלח את הדו"ח התקופתי.

4. לדו"ח התקופתי יש לצרף את שובר התשלום החודשי, כדי למנוע מצב של אי-התאמה בין התשלום אותו ביצע החייב לבין התשלומים במערכת התשלומים. צירוף השובר החודשי של התשלום יוכיח על רצינות ועקביות ומקבל הדו"ח יוכל לוודא שהחייב עומד בתנאים שנקבעו לו ובצו התשלומים.

5. את כל הדיווחים והאסמכתאות השונות כולל אישורי המסירה של דואר ישראל יש לשמור יחד ובמקום זמין, כך באם יהיו בעיות או אי-הבנות תוכל תמיד להוכיח את עמידתך בהתחייבותך.

תנאי החובה להליך פשיטת רגל:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980, קובעת באופן ברור כי כדי  להכריז על אדם כחייב, עליו לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

הוא בן 18 שנה ומעלה. ובשעה שעשה או נעשה לו מעשה פשיטת הרגל, התקיים בו אחד מהתנאים הבאים:

1. היה בישראל.
2. גר כרגיל בישראל או היה לו מקום מגורים בישראל.
3. ניהל עסקים בישראל – בעצמו או על ידי מורשה או מנהל.
4. היה חבר בתאגיד שניהל עסקים בישראל.
5. חובותיו אינם פחותים מסך של כ – 18,000 ₪ (יצוין כי הסכום מתעדכן ב-1 בינואר כל שנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן).

התנאים להגשת בקשה מטעם נושי החייב:

1. החוב הוא סכום קצוב בכסף.

2. מעשה פשיטת הרגל עליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשתה.

3. הסיבה לבקשה מטעם הנושה תהיה בגין ביצוע 'מעשה פשיטת רגל' . הגדרה זו עונה למקרים כמו אלה הבאים שנעשו על ידי החייב: מתן מתנה במרמה, העברה במרמה או שעבוד, או אם ניסה החייב לחמוק מפירעון חובותיו. כמו גם: עזב את הארץ, עבר לעיר אחרת, נעלם וכדומה.

כתהליך ראשוני צריך החייב להגיש טופס בקשת חייב על מנת שתינתן הכרזה על צו כינוס ולמלא חוברת קטנה של דין וחשבון על חובות ונכסים, ואליה לצרף כתב ויתור על סודיות.

את כל הטפסים יש להגיש בארבעה עותקים ולהחתימם על ידי עורך-דין.

לאחר מכן, יגיש החייב תצהיר על אופן נפילתו הפיננסית בארבעה עותקים ואליהם יצרף צילום של תעודת הזהות בארבעה העתקים. בטפסים הללו יש להקפיד שלא להעלים או לשנות מידע ולמלא פרטים מדויקים על המצב הכלכלי.

את התצהיר והמידע שבתוכו בודקים (ובודקים היטב) נציגי הכונס הרשמי. במקביל, הם מאמתים את הנכתב בתצהיר, ומחפשים הוכחות לכך שחובות החייב נגרמו לו בתום לב.

אזהרה! אם מתגלה שהמידע אותו מסר החייב אינו נכון או שהוא הסתיר פרטים, יהיה החייב חשוף לתביעה פלילית על ידי כונס הנכסים. בהתאם, צו כינוס הנכסים דינו כמבוטל.

החוק שנותן את האפשרות להכרזה על פשיטת רגל, כולל הטבות רבות לחייב, ויש חשש שאפשרות זאת של פשיטת רגל שבאה מתוך ראייה סוציאלית תנוצל לרעה על ידי החייבים.

מסיבה זאת בודק וחוקר בית המשפט את הגורמים לבקשת פשיטת הרגל ואת מצבו הכלכלי של החייב יחד עם אגף הכונס הרשמי באפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים.

צו ההפטר הוא חלק מסכם של הליך פשיטת הרגל הקובע כי החייב סיים עם חובותיו והוא משוחרר מהם ומשמעות הדבר שהחייב יכול לפתוח דף חדש בחיים ללא נושים ופעילי הוצאה לפועל שמתדפקים על דלתו השכם וערב. מתן צו הפטר מקל על חייו הכלכליים (וגם הנפשיים) של החייב/

אך כיצד קובע בית המשפט מיהו החייב שאינו יכול לפרוע את חובותיו?

תחילה: הפטר – מה זה בכלל?

הליך פשיטת הרגל הוא הליך ארוך ומתמשך שבו מבררים את אפשרות החייב לשלם את חובותיו לנושים או לפחות את חלקו. רכוש החייב מתחלק בין הנושים ובית המשפט מחייב את החייב לעמוד בתשלומים לנושיו.

צו הפטר, משמעותו: שחרורו של החייב מחובותיו הגדולים. כאשר מתקבל האישור להפטר הרי שכל חובותיו של החייב מבוטלים מכוח הצו. אישור זה אינו מגיע בקלות והוא מתקבל רק לאחר חקירה שבה משתכנעים אנשי ההוצאה לפועל כי אין באפשרות החייב לפרוע חובותיו. מכאן, שקבלת צו הפטר זוהי האפשרות הטובה ביותר לחייב.

מתי כדאי לבקש הפטר?

אם החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו על ידי רכוש או נכסים השייכים לו והכנסותיו נמוכות, כך שלא יעמוד בהסדר תשלום כלשהו, תיתכן האופציה לקבלת הפטר. בבית המשפט יהיה על החייב לתת הסבר על חובותיו ולהוכיח כי כל החובות נגרמו לו בתום לב ולא בכוונת זדון, של התחמקות מהחוב.

ניתן להגיש בקשה לצו ההפטר רק לאחר שעברה חצי שנה (6 חודשים) מהיום שניתן צו כינוס הנכסים לחייב.

מתי לא יסכים בית המשפט למתן הפטר?

בית המשפט יקיים דיון בעניינו של החייב ובהתאם להצהרותיו של החייב וההוכחות שהגיש לבית המשפט המסבירים מדוע הגיע לסכום חוב גדול כל כך, יחליט האם יכול החייב לעמוד בהסדר תשלומים לחוב או שיקבע בית המשפט כי החובות נעשו שלא בתום לב והחייב נהג בחוסר אחריות כלכלית, פזרנות יתר או בחוסר הגינות, לדוגמא: שלא ניהל פנקס חשבונות בגילוי נאות כקבוע בחוק, או שלווה כספים נוספים למרות שכבר היה במצב כלכלי לא פשוט. מקרים נוספים לשלילת מתן הפטר ייתכנו כאשר יתברר שהחייב לא התנהג כראוי עם הנושים או שבעבר נאשם בהפרת אמונים ובמרמה, או במידה וכבר עבר תהליך של פשיטת רגל בעבר.

אם יקבע בית המשפט כי כך נראים פני הדברים בהתנהלותו של החייב הוא לא יאשר את צו ההפטר. במקרה כזה, על החייב יהיה לפרוע את כל חובותיו.

הפטר מסויג או מותנה – מה הפירוש ובכלל מה ההבדל?

אופציה נוספת הנתונה להחלטת בית המשפט היא לתת הפטר מסויג או מותנה. קבלת צו הפטר כזה תסויג בעמידה בתחום מסוים או שתותנה על בסיס קיום חלק אחר. קרי: ההפטר יחול ו/או יסויג רק על חלק מהחוב המלא או שההפטר החלקי יתקיים רק לאחר פירעון החוב שנשאר, בתוך תחום של פרק זמן מסוים.

הרי לפניכם העיקר: רשימת ההליכים המרכזיים בדרך לפשיטת רגל נכונה וקלה יותר של העסק שלך:

1. הבקשה – ההליך הראשוני בפשיטת הרגל היא הגשת הבקשה להליך כזה. הבקשה תוגש על ידי החייב או על ידי בעל החוב למשרד כונס הנכסים הרשמי, באזור בו מתנהל עסק החייב. כונס הנכסים הרשמי בודק את הבקשה להליך וקובע צו תשלומים הפרוס לתשלומים חודשיים בהתאם ליכולת החייב. פקודת פשיטת הרגל מחייבת תנאי סף מסוימים כדי שהבקשה תתקבל (על כך במאמר נפרד, נרחב ומוכוון-נושא).

2. פתיחת תיק – לאחר הגשת הבקשה יש לגשת אל בית המשפט המחוזי לשם פתיחת תיק. בדיון שיתנהל יגיב גם כונס הנכסים הרשמי לבקשה שהוגשה אליו. בדיון יהיה רשאי בית המשפט לצוות על החייב צו כינוס נכסים, או לחלופין לקבוע מועד שבו יתקיים דיון לבקשה להליך פשיטת הרגל. כאשר הבקשה הוגשה על ידי בעל החוב, הוא יהיה עליו להיות נוכח בדיון.

3. צו כינוס נכסים – צו זה ניתן על ידי בית המשפט. מבחינת הליכי פשיטת הרגל יש לכך משמעות רבה: צו זה ישפיע על מספר הליכים שיתקיימו בהמשך. ובנוסף, לאחר שיינתן צו כינוס הנכסים, יוקפאו כל ההליכים שיש נגד החייב ובמקביל לא יהיה אפשרי להתחיל בהליכים חדשים, ללא אישור מיוחד של בית המשפט. במקרה שכזה, החייב יהיה מוגן מהליכים כנגדו כמו צו הגבלה ליציאת מהארץ, עיקולים ועוד עד שיסתיים הליך פשיטת הרגל.

4. תביעות חוב – עם קבלתו של צו כינוס הנכסים יכולים הנושים להגיש למשרד כונס הנכסים את תביעות החוב שלהם וזאת עד לזמן של חצי שנה מנתינת הצו. לאחר מועד זה יוכל להגיש תביעה רק עם אישור מיוחד ויחד עם נימוקים מספקים.

5. אסיפת נושים – במשרד כונס הנכסים הרשמי יאספו את הנושים יחד עם החייב ונציגי הכונס נכסים וינסו להגיע להסדר או פשרה שתביא לפירעון החוב.

6. דיון בבקשה– אם לא הגיעו להסדר או פשרה יעבור הדיון להתנהל בבית המשפט ושם יבקשו להכריז על פשיטת רגל של החייב. לעיתים, ההכרזה על כך יכולה להתעכב אם יתנגד לכך אחד הנושים או שבמקרה של חוסר בנתונים.

7. מינוי נאמן – כאשר יוכרז ויקבע הליך פשיטת הרגל של החייב קובע בית המשפט נאמן שאחראי על כינוס נכסי החייב ועל חלוקת הכסף שיתקבל מהם לנושים. הנאמן יתמנה מטעמם של הנושים ובאישור בית המשפט או לפי המלצת כונס הנכסים הרשמי.

8. קבלת הפטר – את הליך הבקשה למתן צו ההפטר, שברגע שניתן לחייב הוא פוטר אותו מכל חובותיו, יכול החייב לבקש בכל שלב שהוא בהליכים השונים של פשיטת הרגל. ההפטר הוא שאיפתו של כל חייב. ההפטר יקנה פטור מלא, חלקי או מותנה ואינו חייב להיות חלוט. לפני קבלת ההפטר יכול לבקש בית המשפט לשמוע את נושי החייב, כונס הנכסים ו/או הנאמן האחראי על כינוס הנכסים, לשאול אותם שאלות ולבקש מסמכים וראיות נוספות.

חשוב להגן על הנכסים השייכים לך לפני הקריסה העסקית. עוד כשהעסק מתפקד, החל מיד בפעולות לשמירה על הנכסים החשובים לך לניהול תקין של חייך המשפחתיים. לאחר שיפעילו עליך לחצים משפטיים על ידי בעלי החובות שלך יהיה יותר קשה לעשות זאת.

לכן:

• עוד בשלב התחלת פעילות העסק שלך, בהרבה מן המקרים, כדאי שתנהל את העסקים שלך תחת הסטטוס של חברה בע"מ. אין הדבר תלוי בגודל העסק שלך. התמורה הכספית לה תהיה זכאי במידה והעסק יקרוס יהיה שווה הרבה יותר מההוצאות להפעלת העסק שלך כחברה בע"מ. בנוסף, אם העסק שלך יוכר כחברה בע"מ וייקלע לקשיים כספיים, התביעות יופנו כנגד החברה בע"מ ואילו אתה בתור בעל החברה תהיה מוגן.

• אל תחתים את בני המשפחה הקרובים לך כערבים. לעתים קרובות דורשים הבנקים בזמן שאתה מבקש הלוואה לעסק, כי אחד הערבים החתומים על ההלוואה תהיה זו, אשתך ו/או קרוב אליך מדרגה ראשונה, רצוי שלא להתפתות להם. הסיבה שבגינה מבקשים זאת הבנקים נוגעת בשני תחומים: 1. למניעת העברת נכסים לאשתך. 2. מבחינה פסיכולוגית: אם לא תפרע את חובך תהיה האישה או קרוב המשפחה סיבה להפעלת לחץ נפשי עליך כחייב לפריעת החוב. לכן יש להימנע מלהחתים את הקרובים לך כערבים על ההלוואות שלקחת עבור העסק שלך. באופן כללי, רצוי שלא לערב את האישה בעסקים שלך, כך במצב שבו תיכנס לחובות תוכל להגן על הנכסים האישיים שלך. לשם כך, כדאי לערוך הסכם ממון עם האישה כהגנה מפני נושים.

• הפרד את חשבונות הבנק שלך ושל אשתך, כך לא יוכלו לטעון הנושים כי אתם מנהלים את העסק ביחד. כך יוכל החשבון לשמש כביטחון אישי ביום פקודה ועליו לא יוכלו הנושים להטיל עיקולים. לשם כך, הימנע גם מלהיות מורשה חתימה בחשבון שכזה.

בעל העסק שנפל קורבן לתרגיל "עוקץ" יצטרך להוכיח בבואו לבית המשפט את הטענה כי רימו אותו ולכן נקלע לקשיים כלכליים.

אם בית המשפט יאשר את טענת הקורבן, הוא צפוי לקבל תנאים נוחים יותר בהליך פשיטת הרגל, משום שמצבו הפיננסי לא נגרם באשמתו.

• ראשית, מה נחשב לתרגיל "עוקץ"?

לתרגיל עוקץ בעסקים נחשבת כל התנהלות שאינה חוקית ואינה ראויה של גוף עסקי שגרמה לנזק כלכלי לעסק אחר.

• איך אפשר להוכיח לבית המשפט שאכן נפגעת מ"עוקץ"?

בקשות רבות לפשיטת רגל המונחות על שולחנות בתי המשפט, הם של בעלי עסקים המבקשים לזכות בתנאים מקלים בגין פשיטת הרגל שלא בצדק.

מסיבה זו הוחלט בחוק כי כל המבקש פשיטת רגל בגין תרגיל "עוקץ" שבוצע כנגדו כביכול, יהיה עליו להוכיח זאת בעזרת מסמכים עדכניים ועדויות שיוכיחו שבוצע כנגדו תרגיל כזה, וכי הוא בוצע מעל לכל ספק סביר.

המסמכים והעדויות צריכים לתעד את ההתקשרות וההתנהלות שהייתה בין שני הגופים העסקיים ובהם עדות כי הקורבן לא היה צריך לחשוש מקיום קשר עסקי עם העוקץ, ולכן זה שנפל קורבן לתרמית, נפל שלא באשמתו.

דוגמה שכיחה לתרגילי עוקץ עסקיים היא יחסי עבודה שמתנהלים בין שני גופים עסקיים למשך זמן, והגוף שוכר את שירותי הגוף האחר שמפסיק ביום בהיר (או שלא כל כך בהיר), את ההתקשרות ביניהם מבלי לשלם עבור השירות אותו קיבל ובכך יוצר חוב גבוה לנעקץ ותסבוכת כלכלית שקשה לו להיחלץ ממנה.

בנוסף, וכחלק מההוכחה, יהיה על הנעקץ להוכיח כי קודם נפילתו כקורבן לעוקץ היה מצבו הכלכלי יציב. במקרים רבים נמצא כי התנהלות עסקית עקבית לא תקינה של בעל העסק היא שהיוותה את לנפילתו, וטענתו כי נפל קורבן לתרגיל "עוקץ", רק באה "לכסות" עובדה זו.

הרעיון החדש שלך קורם עור וגידים. אז מה באמת יותר עדיף לך, לרשום אותו כפטנט או לחתום על הסכם סודיות עליו תחתום עם צד שני?

הרי לפניכם הצגת היתרונות הבולטים של שתי האפשרויות:

בעת רישום הרעיון שלך כפטנט, הרעיון זוכה להגנה ייחודית ומשמעותית לעומת הסכם סודיות. הנה הפירוט:

• הגנה כלל-עולמית. רשמת את הרעיון שלך כדת וכדין ברישום הפטנטים במשרד המשפטים? כעת ברור לכל שהרעיון שלך הוא קניינך הבלעדי. בעזרת הסדרים בינלאומיים קיימים, תוכל לרשום את הפטנט שלך בקלות בכל רחבי העולם, כך שיהיה מוגן גם בארצות אחרות. הסכם סודיות עם צד שני, לעומת זאת, מגן עליך שאותו גורם לא ישתמש ברעיון שלך אך אינו מונע מצד שלישי לעשות בו שימוש, גם אם הצד השני שאתו חתמת על ההסכם גילה זאת למישהו אחר. ההסכם מגן על הרעיון רק בפני שני הצדדים עימם הוא נחתם ותו לא.

• הפטנט "נחשב" יותר. משקיע או שותף פוטנציאליים יעריכו יותר את מידת המקצועיות שלך. בדרך כלל, כשאתה מניח לפני המשקיע רעיון שמוגן כפטנט, החשיבות אותה ייחס לך ולרעיון שלך יהיה רציני יותר. רישום הפטנט בעולם מבוצע בהדרגתיות מסוימת ולכן בדרך כלל יצפה המשקיע שאת העלות הראשונית ואת ההגנה הראשונית המתבקשת לרעיון, תבצע אתה – היזם.

• הגנה מושלמת וברורה. בעת רישום הפטנט יש להבהיר במדויק את הרעיון אותו המצאת, כך שהרעיון יהיה ברור במלואו וגם ההגנה עליו תהיה קלה וברורה יותר. במידה ויוגשו תביעות תהיה ההוכחה פשוטה וקלה יותר והן תתמקדנה יותר סביב השאלה האם הייתה הפרה של הפטנט או לא. אם תוגש תביעה כנגד הסכם סודיות, יהיה צורך בהוכחה כי ההסכם עליו חתמתם מגן על הרעיון. כך שההגדרה המדויקת במקרה כזה תהיה קשה יותר.

• הפטנט הוא "אדון לעצמו". ברישום רעיון כפטנט לא דרושה הסכמה של מישהו נוסף. זהו הליך חד-צדדי המתבצע אצל רשם הפטנטים במשרד המשפטים. כיזם צעיר, תוכל להיתקל גם במשקיעים פוטנציאליים שיסרבו לחתום על הסכם סודיות. הסיבה השכיחה: אותו משקיע או חברה אליהם פנית, חוששים כי אולי אותו רעיון שאתה כבר הגית נמצא אצלם בתהליך פיתוח, וכך אתה תישאר בלי הגנה על הרעיון שלך.

• את הפטנט אי אפשר "לעקוף". רישום רעיון כפטנט מקנה לו הגנה חזקה שקשה לעקוף, מאידך, הסכם הסודיות נחתם ונשמר רק ששני הצדדים אכן מקיימים אותו. אך, אם הצד השני אליו פנית, יחליט לפתע לעקוף אותו, זה לא יהיה קשה כל כך.

אחרי יתרונות ברורים כל כך לטובת הרישום כפטנט, אזי מהם היתרונות של רישום על ידי הסכם סודיות?

• הגנה בלתי מוגבלת. הסכם סודיות אינו מוגבל בזמן והתוקף שלו הוא לתמיד. רישום כפטנט מוגבל לזמן של 20 שנה ולאחר מכן מותר השימוש בו לכולם.

• מחיר נמוך. הסכם הסודיות נחתם בסכום של מאות שקלים בודדים, זאת בשונה מרישום פטנט שעלותו גבוהה יותר.

• הסודיות נשמרת היטב. בהסכם סודיות נשמר הסוד בין מספר קטן של אנשים, בשונה מרישום הפטנט בו הרעיון והדרך אליו מפורסמים ברבים ואז צריך בעל הפטנט להשקיע זמן ותשומת לב בשמירה על הפטנט ואכיפת הרישום המגן עליו.

• תמיד אפשרי. לפעמים יש רעיונות מוצלחים שאינם מתאימים לרישום כפטנט, במקרים כאלו, בהם אין אישור לרישום כפטנט, ניתן להגן על הרעיון בהסכם סודיות כדי להגן עליו בכל זאת.

• הגנה חוזית. לעתים ישנם פטנטים רשומים שמתגלים מסיבה זו או אחרת, בדיעבד, כחסרי-תוקף, מה שגורם להם להיות חסרי-הגנה. בהסכם סודיות, תמיד מתקיימת הגנה חוזית ולכן אם נוסחה ונחתמה כדין, בדרך כלל הרי שהיא  מוגנת ובטוחה.

המסקנה:

רישום פטנט מקנה הגנה חזקה יותר וכדאי להשקיע ברישום פטנט לרעיון חדש עוד בטרם פנית למשקיע או שותף פוטנציאלי. במקרים בהם הרישום כפטנט אינו אפשרי, רצוי לכל הפחות להגן עליו בהסכם סודיות שאומנם מספק, ברוב המקרים, הגנה חלשה יותר, אך הוא עדיין מאפשר שמירה על הרעיון שלך.

כבעל עסק שמכבד את עצמו ומבין את התועלת שבדבר, הקמת גם אתר אינטרנט לעסק שלך.

אז יש אתר. הוא חדש, יפה, מעוצב כהלכה, מזמין ובעל ממשק נוח ומאמרי-תוכן רבים.

אך "אליה וקוץ בה": את המאמרים המעניינים באמת, לא טרחת לכתוב בעצמך או לתת לכותב מטעמך שיכתוב אותם, אלא העתקת את כולו או חלק ניכר ממנו מאתר אחר, בשיטה הידועה והישנה: "העתק-הדבק".

מעבר להיבט המוסרי, עברת בכך על החוק, משום שהחוק לקניין רוחני קובע כי אלמנט ההגנה על זכויות היוצרים קיים גם בשכפול תוכן והעתקת מאמרים, שדינה כהעתקת יצירת אומנות, שיר או כל רעיון ייחודי אחר.

מלבד הצד המשפטי והמוסרי שבעניין, רצוי שתדע שאתה "משלם מחיר" כבד, גם בקידום האתר שלך במנוע החיפוש החשוב של גוגל.

מנוע החיפוש של גוגל פועל בצורה כזאת שהוא בודק ומקדם אתרים בהתאם למידת העניין והחידוש שהם תורמים. גוגל רוצה להרחיב בידע שאינו קיים ברשת ולצמצם תוכן שגורם לכפילות ולחזרה משעממת.

שכפול התוכן נחשב כבעיה נפוצה באתרים רבים ובגוגל משקיעים מאמצים רבים על מנת לאתר תוכן משוכפל בתוך האתר ומחוצה לו.

לגוגל יש מגוון רב של אפשרויות בדיקה וכלים שונים שנותנים יכולת לסרוק ולעקוב אחרי מידע רב באתרים שונים בכל יום. כאשר בגוגל מזהים שכפול והעתקת תכנים, ימחקו דפים אלו על-ידי גוגל ויופעלו צעדים חוקיים מתאימים.

גוגל, סורק ו"מאנדקס", כלומר: מוסיף לתוכן העניינים שלו, מיליארדי עמודי-אינטרנט בכל יום. תדירות הסריקה והאינדקס נקבעת ותלויה בכמה פרמטרים, כמו כמות ואיכות הקישורים לדף מסוים, תדירות העדכונים באתר, סמכות הדומיין וכדומה.

אבל למה בעצם אכפת לגוגל?

המודל העסקי של גוגל נבנה במטרה להיות מנוע חיפוש איכותי ומלא בתוכן ייחודי, כאשר מנוע החיפוש מלא וגדוש באתרים שונים שמשכפלים תכנים מועתקים, וגורמים לחוסר מקוריות וייחודיות, הרי שזה פוגע במודל אליו שואפת גוגל, ושעליו היא שוקדת במשך שנים רבות.

מה צריך להיות אכפת לך כבעל עסק?

ראשית האתר שלך לא יקודם ובכך תיגרם ירידה בכניסת גולשים ולקוחות פוטנציאליים לאתר שלך. בנוסף, כאשר אתה כותב מאמר או תוכן מקורי וייחודי, תיווצר אינטראקציה בין אתרך לבין הגולשים והלקוחות הפוטנציאליים, שיכלול: תגובות, לייקים ודיון סביב הנושא מה שיביא כפועל יוצא תנועה חדשה של גולשים ומבקרים וחשיפה לאתר שלך.

מה עושים?

רצוי וכדאי ליצור קישור לכל מאמר חדש (מקורי, כמובן) שאתם מעדכנים ומוסיפים באתר מתוך העמוד הראשי: בעמוד הבית ובמפת האתר, כך "תתאנדקס" הכתבה במהירות וגוגל תרשום אותה כבלעדית לכם בנוסף השתדלו ליצור אתר שיהיה ידידותי, נוח ונגיש גם למנועי החיפוש, כך גדלים הסיכויים שכך הוא "יתאדנקס" מהר יותר. יש להקפיד על: מילות מפתח ועל קישורים מתאימים, כותרות וכותרות משנה, תגיות וטקסט לתיאור לתמונות.

אתרים שבהם קטגוריות רבות, אך התקציב מוגבל, ניתן להגדיר במנוע החיפוש את המלל או המאמר כ- no index, מה שמנחה את גוגל שלא להוסיף את העמוד הזה לאינדקס שלו. כך המידע יהיה נגיש לגולשים, אך לא לאינדקס של גוגל. יחד עם זאת, התוכן שהגולש רואה לא יושפע  ובעיית השכפול תצומצם, אך גם מספר הכניסות יצטמצם בהתאם היות והוא לא "יאונדקס" בגוגל.

עם התפתחות השימוש ברשת וההתקדמות בו, בעלי אתרים וכל העוסקים בתחום על סיווגיו השונים, יודעים ומבינים כי שיכפול תכנים גורם רק להאטת התפתחות האתר ולא לקידומו.

המצב כיום הוא שמקדמי-אתרים מקצועיים מנחים את בעלי-האתרים, שלא לשכפל תכנים, כדי להימנע מהנזקים שהם גורמים של הורדת דירוג האתר, מחיקת האתר מאינדקסים שונים ועוד.

התפקיד העיקרי של הוצאה לפועל היא בעיקר לאכוף פסקי דין של בית-משפט, שהנתבעים לא מילאו אחריהם, מימוש שטרות והמחאות (שיקים), אכיפת פסקי מזונות, סילוק יד, משכנתאות ועוד.

בעניינים אלה, ההוצאה לפועל היא למעשה מערכת האכיפה והזרוע הארוכה של בתי-המשפט.

תהליך ההוצאה לפועל נפתח קודם לכל במשלוח טופס אזהרה. באזהרה זו, יוזהר בעל עסק החייב כי עליו לשלם את החוב בתוך פרק הזמן הנתון והמוגדר באזהרה, שאם לא כן, ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכי-גבייה ובהם עיקולים כמו עיקולי בנקים, עיקולי משכורות, עיקולי חברות ביטוח, עיקול הבית, עיקולי מטלטלין, רכבים ועוד.

ההוצאה לפועל יכולה להטיל על בעל העסק החייב בנסיבות מיוחדות, פקודת מאסר, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת חשבון הבנק של החייב, וצווים שונים לאי-חידוש רישיון נהיגה או הוצאת דרכון. אחד התהליכים החשובים והקריטיים בשלב ההוצאה לפועל הוא הצעד הראשון: מסירת האזהרה באופן אישי לבעל העסק החייב כשהאחרון חייב לחתום על טופס מסירת האזהרה לידיו.

עליך מוטלת החובה להתייחס ברצינות רבה למסירת האזהרה וכמובן לחתום על הטופס ועל אישור המסירה כי אחרת יתכן שההליך ההוצאה לפועל ייצא לדרך ואתה כחייב, כלל לא תהיה מודע לסנקציות שאתה צפוי לקבל אחרי שלא קיבלת לידיך את טופס האזהרה ולא ראית למול עינייך את טופס האזהרה.

אם נפתח נגדך תיק בהוצאה לפועל, אתה חייב לשלם את חובך. במקרה שאינך מסכים לשלם את החוב המוטל עליך, עליך להגיש התנגדות לצו ההוצאה לפועל בצירוף תצהיר חתום ומאושר על ידי עורך דין התומך בעובדות שמוצגות.

בנקודה זו חשוב להדגיש כי יש מקרים שבהם התיק יוצא מהוצאה לפועל ויועבר לבית המשפט המוסמך שם תתברר המחלוקת המדוברת.

למרות זאת, יש להדגיש ולומר כי בעל עסק חייב, שיגיש התנגדות בתוך פרק זמן הקבוע באזהרה מסתכן בכך שההתנגדות שלו לא תתקבל והעיקולים מול יתבצעו.

למרות כל הדברים שהוזכרו לעיל, הרי שבהחלט ניתן להתמודד עם כל תהליך של הוצאה לפועל שבגינו הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ, פקודות מאסר, הגבלה על רישיון הנהיגה, הגבלה בחשבון בנק ומטלטלין.

יזמים בתחילת דרכם, לא תמיד יודעים כיצד להגן על הפטנט או המוצר החדש שהמציאו שהוא חלק אינטגרלי מהשם ומהמוניטין שלהם. לעתים, זה נובע משיקולי אי-ידיעה ומשיקולים הנוגעים לעלות הכספית שנדרשת לטובת רישום המוצר. החלטה זו מתבררת לא אחת כטעות. ככלל, לא כדאי להקל ראש בהגנה על המוצר ו/או השירות רישום סימן מסחרי. הדבר חשוב לך ויקל עליך בעת שתיתקל בגניבת הרעיון שלך.

כשתרשום את המוצר שלך כסימן מסחרי או סימן שירות, בעזרת תשלום אגרה למשרד המשפטים, תיצור בלעדיות למוצר שלך ותמנע מהמתחרים לעשות בו שימוש, במידת הצורך גם בעזרת צו מניעה מבית המשפט.

"סמוך על סמוך"

למרות האמור לעיל, אם אתה אחד מאלה שלא רשמו את המוצר בבלעדיות של סימן מסחרי – אינך צריך לחשוש יותר מדי.

גם במקרים שכאלה לא יכול המתחרה לגנוב ממך את המוניטין שלך, בעיקר משום שחוק 'עוולות מסחריות' קובע שיש איסור על גניבת עין.

בחוק זה נקבע באופן חד-משמעי כי לבעל עסק אסור לשווק שירות או מוצר שדומה דמיון מטעה לשירות או מוצר אחר, או  המוצג כאילו יש לו קשר לעסק אחר. בעל עסק שנפגע מגניבת עין, יוכל לזכות בפיצוי ללא הוכחת נזק עד 100 אלף ש"ח.

למרות זאת, לא כדאי לסמוך על כך יתר על המידה. משום שבמקרה בו תרצה לתבוע את כבודו האבוד של המוניטין שלך תצטרך להוכיח את את שמו הטוב של המוצר שלך והתדמית החיובית שיש לו. ההוכחות על המוניטין של המוצר משתנות בהתאם למוצר, לשוק בו הוא מצוי, לסגנון הלקוחות ועוד. ההוכחות יתבצעו על ידי סקרים צרכניים, הוכחות להשקעה כספית בפרסום ועוד. ניתן גם לבדוק האם התקיימה עבירה על פי חוק עוולות מסחריות בבדיקת הדמיון של הצליל או מראה המוצר, מהו הדמיון בסוג השירות או הלקוחות וכדומה. רק באם בעל העסק שנפגע יצליח להוכיח כי הייתה גניבת עין גם של המוניטין וגם של הטעיה מכוונת, הוא צפוי לזכות במשפט.

מסתבר שלא רצוי לסמוך על כך, כי בעל עסק שרשם את המוצר שלו בסימן מסחרי, עושה לעצמו חיים קלים ופשוטים הרבה יותר: הוא לא יזדקק לכל זה, יחסוך מעצמו 'בלאגן' וריצות מיותרות וימנע פגיעה במוניטין שלו ללא צורך בהוכחות מיוחדות.

יוצאים לפרסומות

מודעות הפרסומות מוגנות גם הן בזכויות יוצרים וחל איסור להעתיקם, אך ההגנה חלה רק על אופן ביטוי הרעיון ולא על הרעיון עצמו. כך שאם מודעת הפרסומת של העסק המתחרה תעתיק את הרעיון שלך, אך תבטא ותציג אותו באופן שונה לא תתקיים הפרה של זכויות יוצרים וגניבת עין.

בכדי שתביעה שהוגשה בטענה להפרת זכויות יוצרים בפרסומת של העסק תתקבל, יהיה על בעל העסק, ראשית, להיות בעל זכויות יוצרים עליה ולא הפרסומאי שהגה אותה.

בכדי להוכיח זאת, יהיה צורך בהסכם חתום של העברת זכויות מהפרסומאי לבעל העסק.

גולשים ברשת

האינטרנט שמהווה מקום גדול ורחב מספק גם הוא, לעתים די קרובות, אפשרות לגניבת עין. כך, לדוגמא, בשימוש של דומיין השייך לעסק אחר והמבקש ליצור בעזרת זה גולשים פוטנציאליים נוספים, עוברים על חוק עוולות מסחריות המכיל בתוכו את האיסור של גניבת עין ובנוסף את האיסור על הכבדת גישה, שאוסר על יצירת מצב שבו עוסק אחד חוסם את גישת הלקוחות לעסק אחר.

חשוב להגן על המוצר שלך בכל דרך אפשרית המתאימה לסוג המוצר / השירות והלקוחות המתאימים לו. יש לבדוק עוד בתחילת שלבי הגיית המוצר והפקתו מהם הכללים המגנים עליו למניעת הליכים משפטיים יקרים והוצאות מיותרות. בנוסף, בזמן זיהוי של פגיעה אפשרית במוניטין שלך, חשוב שתבצע מיד פעולות החלטיות, על מנת שהטענות יהיו תקפות במקרה של תביעה.

בניגוד לסברה הרווחת כי לפתיחת עסק מספיק רעיון מסחרי ויחסי אנוש מעולים, בפועל, על מנת לפתוח עסק בישראל כדת וכדין, מלבד חזון התחלתי, יש לעמוד במסכת רישוי ארוכה אשר בסופה – העסק שפתחתם יוגדר כעסק חוקי.

מה צריך על מנת להיות הבעלים של עסק הרשום כחוק? מגוון אישורים מצד גופים ממשלתיים והרשויות המקומיות וכן עמידה בדרישותיהם השונות, כאשר בין האישורים הנדרשים: אישור המשטרה, אישור מכבי אש, אישור משרד העבודה, עמידה בתקנות משרד הבריאות, הכנת תוכנית סניטרית, קבלת אישור מהרשות המקומית, ועוד.

חוק רישוי עסקים 

חוק רישוי עסקים נחקק מכמה סיבות עיקריות: הבטחת איכות הסביבה, מניעת סכנות לשלום הציבור, דאגה לבטיחותם של הנמצאים במקום העסק, דאגה לבריאות הציבור – מניעת סכנת הידבקות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים וכדומה. כמו כן, חוק רישוי עסקים בא להבטיח את קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי הכבאות.

לרבים מהאנשים אין הזמן או המשאבים כדי להמתין עד לקבלת כל האישורים הנדרשים ועל כן, הם מוצאים את עצמם פותחים עסק שלא על פי דרישות החוק ומקווים לטוב.

זו בדיוק הסכנה: במידה ובעלי אותם עסקים "זוכים" לביקור פתע של פקחים, ובמידה ואכן ביצעו דבר עבירה, נחשבת זו לעבירה פלילית והם צפויים בפני הגשת כתב אישום, כמו גם צו סגירה מנהלי ושיפוטי לעסק.

סגירת עסק בגין עבירה פלילית

אי-עמידה בתקנות ובחוקים הקשורים לניהול ולרישוי העסק, עלולה לגרום לסגירת עסק בגין עבירה פלילית, חוויה לא נעימה לכל הדעות. על פי רוב, הוצאת צו סגירה היא הליך אשר מצריך הגשת דו"ח אל אגף הפיקוח של הרשות המקומית, ומשם, הדו"ח יועבר אל הרשות המשפטית. ההכרעה אם להוציא צו סגירה לעסק או לא, תתבצע על ידי בית משפט לעניינים מקומיים ולאחר שליחת זימון לבעלי העסק, הדורש את התייצבותם בבית המשפט. לעיתים הענישה אינה מסתיימת בסגירת העסק גרידא, אלא גם בהגשת כתב אישום כנגד הבעלים, תשלום קנסות ואף עונש מאסר.

במידה ובית המשפט הוציא צו לסגירת עסק בגין עבירה פלילית, יש לקחת בחשבון כי ברוב המקרים, סגירת העסק תתבצע ללא התרעה ואף באופן מידי, מה שעלול להותיר אתכם ללא תעסוקה ועם הפסדים גדולים. השלב הבא צריך להיות לכל הפחות קבלת היתר זמני מבית המשפט. חשוב לציין כי גם השגת היתר זמני היא בבחינת יתרון משמעותי, משום שכך לפחות תקבלו פרק זמן נוסף בו תוכלו להסדיר אל מול הרשויות השונות את כל הנושאים בעבורם הוגש צו סגירה מלכתחילה.

על הליך פשיטת רגל והקשר לעבירות פליליות

מאת: עו"ד אסף דוק, מומחה בתחום המשפט הפלילי.

הליך פשיטת רגל הוא הליך משפטי הקבוע בחוק, המיועד לסייע לחייבים אשר נכנסו לחוב בתום לב, ואינם מסוגלים לעמוד בתשלום החוב לנושים. ההליך מאפשר לחייב, לרבות: בעל עסק קטן או בינוני, להסדיר את חובותיו מול הנושים עם תנאי תשלום מסודרים ונוחים יותר, ובכך לחזור לשגרת חיים נורמלית, ללא הפעלת לחצים וצבירת חובות גדולים יותר.

רצוי לזכור כי הליך פשיטת הרגל דואג לאינטרסים של החייב וגם לצד של הנושה. החייב מעוניין לסלק את חובותיו במהירות האפשרית ולצאת מן הבור אליו הוא נקלע כדי לנהל חיים שלווים ולנהל את העסק שלו ללא לחצים נפשיים מיותרים. מן הצד השני, הנושה, אינו מעוניין בדרך כלל לפגוע בחייב, אלא לקבל את הכסף המגיע לו, דבר שהוא בעייתי כל עוד החייב שרוי בחובות כספיים כבדים.

עם ההכרזה של החייב תחת הגדרה של "פושט רגל" מטעם בית המשפט מובטח לנושה כי החוב ישולם במלואו.

ההכרזה על פשיטת רגל היא הליך שניתנת על ידי מערכת המשפט רק במקרים מסוימים בהם הוכח כי החובות של בעל העסק נוצרו ללא כוונת זדון. בית המשפט אינו יכריז על החייב כפושט רגל במקרים בהם החובות נוצרו בעקבות עבירות פליליות שונות כגון: עבירות אלימות, מין, סמים ומסים.

עצם ההרשעה בעבירה פלילית אינה שוללת את הכרזתו של החייב כפושט רגל. שלילה זו נובעת רק במקרים בהם החוב נוצר כתוצאה מביצוע העבירה הפלילית בלבד. ניתן בהחלט לראות כי לעבירות הפליליות ישנן השלכות שליליות רבות ובנוסף לעונשי מאסר, קנסות כספיים, ועונשים אחרים, הן עלולות גם להוביל לחובות כספיים גדולים וללא אפשרות להכרזת החייב כפושט רגל. לכן במקרים שונים של אדם החשוד בפלילים נכנס לחובות מוטב לו כי יתעסק בהוכחת חפותו או במידה והורשע להוכיח לרשויות המשפט כי החוב אינו נוצר כתוצאה מהעבירה הפלילית.

רשויות האכיפה בישראל נוטות לראות בחומרה רבה עבירות אלימות שונות, במיוחד אם הן גרמו לחבלה. החמרה הזו נובעת לא רק מהצורך ליצור הרתעה לתופעות האלימות הרבות הגואות, במיוחד בעשור האחרון, ובכלל, בכל גווני החברה הישראלית.

בחוק העונשין על פי סעיף 380, תקיפה חבלנית מוגדרת כתקיפה אלימה ופלילית אשר גורמת לחבלה של ממש ודינה יכול להגיע בקלות לעד שלוש שנות מאסר בפועל. ענישה מעין זו מיושמת במקרים שונים של תקיפה חבלנית גם כלפי בעלי עסקים במהלכים של תקיפה או שוד.

קיים הבדל מהותי בחומרת העונש בהתאם להגדרת עבירת התקיפה בכתב האישום, ולפי התרשמותו של בית המשפט מהנסיבות ומהראיות המוצגות בפניו.

על מנת להבין מהי עבירת תקיפת חבלה יש להכיר תחילה את ההגדרה בחוק העונשין עבור תקיפה. על פי סעיף 378 בחוק העונשין, תקיפה מוגדרת כפעולה בה אדם מכה, דוחף, נוגע או מפעיל כוח על גופו של המותקף בין אם באופן ישיר או באופן עקיף.

הפעלת כוח באופן עקיף יכולה להתבצע על ידי אור, חשמל, ריח, גז או נשק חם, וזאת מכיוון שהפעולה גרמה למותקף נזק.

השאלה המשפטית העומדת מאחורי סוג זה של עבירות פליליות היא האם התקיפה גרמה להפרת אוטונומיה גופו של הפרט או אם הייתה מעורבת גם הסכמה מדעת של הצד המותקף. מעבר לכך החוק מגדיר ומסווג סוגי עבירות תקיפה בהתאם למידת חומרתם. הכוונה בהגדרה זו היא לתקיפה שהותירה סימן על גופו של המותקף ושנדרשה לטיפול רפואי וממש לא משנה משך תקופת ההחלמה של המותקף, בעל העסק.

סימן על הגוף יכול לבוא לידי ביטוי בין היתר כשפשופים, שריטות ושטפי דם, וגם סטירה על פניו של אדם המותירה סימן כחול מוגדרת כתקיפה. סוגי עבירות תקיפה:

עבירות תקיפה מוגדרות ומסווגות על פי מידת חומרתן. לא אחת עבירות תקיפה של בעלי עסק קטן או בינוני או כלפי העסק שלהם, מורכבים מסוגים שונים של עבירות תקיפה והעונשים משתנים בהתאם.

תקיפת סתם – תקיפה רגילה שאינה גרמה לחבלה של ממש והעונש המרבי עליה הוא עד שנתיים מאסר.

תקיפה חבלנית – תקיפה הגורמת לחבלה של ממש ודינה עד 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – מקרה של תקיפה חבלנית המבוצעת בידי שניים או יותר אנשים. כאן מוכפלת חומרת הענישה. העונש יעלה עד 6 שנות מאסר.

חשוב לדעת היטב כי בתקיפות חבלניות כלפי בעלי עסקים נטל ההוכחה מוטל על כתפי התביעה.

תפקידה של הסניגוריה הוא למזער את חומרת פסיקת בית הדין וזאת על ידי האמצעים השונים העומדים לרשותה בחוק.

אמצעים אלה כוללים הטלת ספק בעבירה המיוחסת וכן ניסיון להגיע להסדר טיעון מול רשויות התביעה.

הסכנות בהעלמת הכנסות בעסק קטן או בינוני

מאת: רמי אריה, עו"ד ורו"ח.

העלמת הכנסות של עסק קטן או בינוני, עלולה לא רק להביא לכתב אישום פלילי כנגד בעל-העסק המועל, אלא גם לדרישת תשלום מס הכנסה מלא בגין ההכנסות שלא דווחו ולתפיסת הכספים שלא דווחו לרשויות המס במלואם.

כך שבנוסף לעבירה הפלילית ולעונשים הכתובים בחוק, צפוי בעל העסק הקטן או הבינוני שהעלים הכנסות גם לתשלום כולל בשיעור של עד 150 אחוזים מכלל הכספים שלא דווחו, לרשויות המס.

בתי המשפט בישראל נוטים בשנים האחרונות להחמיר מאוד את המדיניות הענישה בעבירות מס.

בפסקי דין רבים מציינים שופטים כי עבירות מס הפכו למכת מדינה והן עבירות של הונאת האוצר הפוגעות בקופה הציבורית ולמעשה בכל אזרחי המדינה.

למרות זאת, יש לזכור שבית המשפט משתדל להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם, כמו הרקע לביצוע המעשים, גילו של הנאשם, מצבו המשפחתי, הבריאותי, הכלכלי ועוד.

במקרים מסוימים נגזרים על בעל העסק הקטן או הבינוני שהעלים מסים או לא דיווח, כמצופה בחוק, עבודות שירות או קנס כספי גבוה, במקום מאסר בפועל.

יש לא מעט דוגמאות למקרים של העלמת הכנסות, אבל נראה שהמדינה משקיע לא מעט כספים במיגור התופעה ובעיקר בהחזרת הכספים וההכנסות שהועלמו.

עבירות מס שונות נבדלות זו מזו, בדרך כלל נהוג להפריד בין עבירות מס טכניות בהן ביצע בעל עסק עבירה שלא במודע, מתוך חוסר ידע רלוונטי או מתוך טעות אנוש וללא כל כוונה פלילית, לבין עבירות מס מהותיות בהן נכללות: העלמות מס, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, השמטת הכנסות וסיוע לאדם אחר בביצוע עבירות מס.

ההבדל העיקרי הוא שבעבירות מס מהותיות קיימת כוונה ממשית להתחמק מתשלום מס.

בנוסף, חשוב תמיד לזכור כי מלבד דיווח על הכנסות, פקודת מס הכנסה עוסקת גם בניכוי הוצאות מיותרות ולעיתים אדם יכול לנכות הוצאות שאינן מותרות ובכך בעצם לעבור על החוק ולבצע עבירת מס.

חוקי המיסים השונים מפרטים בהרחבה את החובות שיש לכל בעל עסק קטן או גדול או בעל חברה אשר מחויבים בהגשת דוחות כספיים ובתשלום מיסים קבועים למדינה.

כל רואה חשבון מורשה או יועץ מס בקיא מאוד בחוקי מס-הכנסה מחויב לעדכן את לקוחותיו ולדאוג שישלמו את המסים הנדרשים מהם כחוק.

המצאתם פטנט? כל הכבוד! אבל, בעצם, איך תשמרו עליו?

מאת: לימור שטרן

רבים הם החולמים על עושר פתאומי שיבוא להם על ידי המצאה, פטנט מיוחד ובלעדי.

אך, המציאות לעתים יותר חזקה מן החלום: על הממציא להיות בעל כישורים מיוחדים כמו יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה וחשיבה עסקית ויוזמת.

עליו להיות אמיץ, מוכן לקחת סיכונים, לזהות הזדמנויות שנקרות על הדרך, ובנוסף: עליו להתחמש גם בסבלנות רבה בדרך הארוכה והקשה לזכות בתהילת עולם.

מהי המצאה כשירת פטנט (כלומר: יכולה להיות מוגדרת כפטנט)?

המצאה חדשה הנוגעת למוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, המועילה לכלל או לפרט, שיש בה התקדמות המצאתית וניתנת לשימוש בתעשייה.

נדגיש: כל עוד ההמצאה, לא התפרסמה בפומבי, בישראל או מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה נחשבת לצורך העניין כחדשה.

מהי התקדמות המצאתית?

כל התקדמות שאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע ונחשבת כפורצת דרך או גורמת לשינוי, זאת לפני תאריך הגשת הבקשה להגשת פטנט.

כל מי שהוא בעל המצאה כשירת פטנט זכאי לבקש על פי חוק שיינתן לו עליה פטנט.

מהן זכויותיו של בעל הפטנט?

1. ביכולתו למנוע שימוש או ניצול שלא כדין בהמצאה הרשומה כפטנט. בעל הפטנט יכול לעשות זאת על ידי תביעה או בדרך הדומה לכך.
2. מתן האישור לפטנט אינו מאשר ניצול שלא כדין או בדרך שיש בה משום הפרת זכויות קיימות על פי דין.

תוקף אישור הפטנט  

רישום פטנט מעניק מטעם המדינה לממציא, זכויות משפטיות על קניינו לתקופה מוגדרת. תוקף האישור הוא לתקופת זמן של עשרים שנה מהתאריך בו הוגשה הבקשה.

כדאיות חיפוש הפטנט

1. כדי למנוע הוצאה מיותרת של זמן, כסף ועבודה מיותרת, כדאי, כשלב ראשון, קודם המצאת הפטנט או יישומו בפועל לבדוק האם הפטנט לא רשום כבר ברשם הפטנטים על שמו של מישהו אחר. הדבר ימנע בזבוז זמן ועבודה. את הפטנט אפשר לרשום רק על המצאה שלא נרשמה או לא פורסמה מעולם. רישום פטנט בכל מדינה בעולם הופך אותה למוגנת בעולם כולו.
2. במידה והפטנט שנרצה לרשום יהיה מוגן על ידי אדם אחר, ונגלה זאת קודם הגשת הבקשה, תמנע מכם תביעה משפטית על ידי מי שרשם זאת לפניכם.
3. על ידי חיפוש ראשוני תוכלו לשווק את המצאתכם בקלות. בדרך כלל, אם תהיה בטוח במקוריות ההמצאה שלך וכדאיות ההשקעה בה, תוכל למצוא משקיע להמצאתך בשלב די מוקדם ולשווק אותה בקלות יתרה.

הסכמי סודיות

הגנה חלקית בפני מעתיקים וזייפנים למיניהם, ניתן להשיג על ידי הסכמי סודיות, שחשובים מאוד ובפרט בתקופת ההמתנה עד לאישור הבקשה לרישום הפטנט בה תיתכן גניבה או העתקה של הפטנט.

תוקף ההסכם אינו מוגבל בזמן ואינו יקר, אך מדובר בהגנה על ידי חוזה שתקף רק מול מי שנחתם איתו ההסכם, ואינו מספק הגנה אל מול הכלל.

לסיכום:

השנים האחרונות הביאו עימם חידושים טכנולוגיים וסביבתיים שהושגו באמצעות מגוון המצאות ופטנטים שמשפרים ותורמים לאיכות החיים.

עם זאת, בגלל החידושים הרבים, אם לא תגנו עליהם כראוי, אחרים יוכלו להעתיקם. לכן חשוב כבר בראשית הדרך, להגן על הפטנט שלכם באופן חוקי ומוסדר.

זכויות היוצר לפי חוק זכויות היוצרים

מאת: לימור שטרן

ההגנה של זכות היוצרים היא היכולת הבלעדית לעשות שימוש ביצירתו.

השימוש יכול להיות רווחי, כשירות לציבור, להשכרה, לרכישה ולכל פעולה שתעלה על דעת בעל זכות היוצרים.

ניתן להעביר את ההגנה של זכות היוצרים מבחינה כלכלית על ידי חוזה או צוואה גם בצורה חלקית, ובתנאי אחד: שההעברה תיעשה בכתב.

בכל מקרה, גם במידה וזכויות היוצרים יועברו לבעלות אחרת, תישמר זכותו של יוצר היצירה ותהיה לו זכות מיוחדת שמכונה בחוק זכות המוסרית.

זכות זו תאפשר לו את הזכות לקרדיט על היצירה ואת ההגנה שהיצירה לא תשונה או תיפגם. את הזכות המוסרית לא ניתן להעביר או להקנות לאחר.

מהם העקרונות המנחים לזכויות יוצרים?

• מקוריות – על יוצר היצירה להיות המקור הראשוני ליצירה וליצור אותה בעבודה מקורית שכוללת בתוכה עקבות של השקעת זמן, כישרון ועבודה.
• קיבוע – הכלל הוא שהזכות נמצאת ביצירה עצמה אך נדרש כי היצירה תהיה מוכלת בצורה פיסית כמו כתיבה בספר, תקליטור שמע, תוכנה וכדומה.
• ביטוי הרעיון – רעיון בלבד אינו מוגן וכך גם התהליך שלו, עובדות או נוסחאות. ביטוי הרעיון בפועל הוא זה שמוגן לפי חוק זכויות יוצרים.

 מהו משך זמן ההגנה בזכויות יוצרים?

ההגנה על זכויות היוצרים היא לפי אורך חייו של בעל היצירה ומגלמת בתוכה את כל אורך שנות חיי היוצר ועוד שבעים שנה לאחר מותו.

באם היצירה היא משותפת עם יוצר נוסף, תקופת 70 השנים הנוספות יחלו עם מותו של היוצר שמת מאוחר יותר.

יצירה שפורסמה בעילום שם, ההגנה עליה היא לתקופה של שבעים שנה מזמן שפורסמה לראשונה. אם במהלך חייו גילה היוצר האנונימי את זהותו, תקופת ההגנה תהיה כמו ההגנה הרגילה.

על תמונה / צילום תהיה ההגנה למשך 50 שנה בו פותח. על תקליט / דיסק תהיה ההגנה למשך 50 שנה מזמן יצירתו.

יוצרים זכויות ליוצרים

מאת: לימור שטרן

הרעיון של חוק זכויות יוצרים הוא לאזן ועם זאת לשמר את זכותו הבלעדית של היוצר אותה לבין הצורך להפיץ את היצירה ולפרסמה לצורכי תרבות ומידע.

יצירה ואומנות הם נושאים חשובים ויש לעודדם וליצור בעזרתם תרבות וידע באמצעות הוצאתם לאוויר העולם.

אך, עם זאת, אי-אפשר להתעלם מכך שיותר ויותר יוצרים חוששים כיום שיצירתם תועתק או תזויף וכתוצאה מכך הם נמנעים מלהפיץ אותה לציבור הרחב.

למקרים מעין אלו נועד החוק: לעודד את היצירתיות ולהגן עליה כדי שכולם יוכלו ליהנות ממנה.

יחד עם המעבר לעולם הדיגיטלי והנגישות המהירה והגדולה למידע יחד עם יכולת העתקה, תוכנות שיתוף הקבצים למיניהן והפצה מהירה, גדל היקפן של השאלות בנושא ההגנה על זכויות היוצרים והן נושא חשוב ומורכב שהונח על שולחנם של משפטנים רבים.

סוגי היצירה המוגנת

בתחילה יצרו בחוק רשימת יצירות, שמוגנות בזכויות יוצרים. מי שאינו נמצא ברשימה זו אינו נחשב יצירה ולכן אינו מוגן:

1. היצירה הספרותית, לדוגמא, כוללת בתוכה: תרשימים, מפות, תכניות, טבלאות וליקוטים. בנוסף החוק החדש קובע כי גם הרצאות, לקטים ותוכנות מחשב שלא תמיד מבוטאות בכתיבה דינן כיצירה ספרותית.
2. יצירה דרמטית כוללת בתוכה מחזה, תסריט, כוריאוגרפיה, פנטומימה, וכל יצירה אחרת שמוצגת לקהל על במה.
3. יצירה אמנותית מכילה בתוכה פיסול, מפות, תחריט, ציור, שרטוט, צילום, אדריכלות וכל יצירת אמנות שימושית
4. יצירה מוזיקלית שבחוק הישן התייחסה בעיקר לתקליטים, קלטות ורדיו הורחבה לאמצעי שימוש נוספים והגדרתה היא כוללת מאוד.
5. אוסף יצירות, לקט ונתונים ולרבות מאגרי מידע שונים, אם הן מקוריות ומראות התערבות בבחירת התוכן בו ואם הוא סודר בצורה מקורית.

כיצד רושמים סימן מסחרי?

מאת: לימור שטרן

סימן מסחרי לעסק שלך רושמים בפנקסי סימני המסחר באגף הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים שבמשרד המשפטים.

לאחר תשלום אגרת הרישום, מגישים בקשה לרישום, בטופס מיוחד ומצרפים לו את דוגמת הסימן המסחרי.

בתחילה, תיבחן הבקשה לרישום הסימן המסחרי אצל בוחן מטעם רשם הפטנטים וסימני המסחר, שיבדוק את כשירות הסימן לרישום. יש לבדוק את הסימן בכל המבחנים הקבועים בחוק, שלא יהיה בו דמיון לסימן אחר הרשום בקטגוריה דומה והוא צריך להיות מבדל ומבחין.

לאחר שהרשם בחן את הסימן ואישר, הסימן יפורסם והציבור יוכל להתנגד לו, במידה ואכן יוגשו התנגדויות, יביאו הצדדים השונים בפני הרשם את הסיבות להתנגדותם והוא יכריע ביניהם.

באם יידחו ההתנגדויות יירשם הסימן המסחרי הייחודי בפנקס סימני המסחר ותוקף הרישום יוחל רטרואקטיבית לזמן בו הוגשה הבקשה.

כיצד יירשמו הסימנים?

את הסימן המסחרי רושמים לפי בסיס מדינתי. הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל מקנה "חלון" של חצי שנה על מנת להגיש בקשה במדינות נוספות שגם הן חתומות על האמנה ולזכות בעזרת זה מקדימות לפי זמן הגשת הבקשה בארץ.

באיחוד האירופי יש סימן קהילתי ששייך לכל מדינות האיחוד. כדי לקבל סימן בינלאומי שיאפשר את רישום הסימן הייחודי במדינות נוספות יש להגיש בקשה לסימן בינלאומי התקף מכוח האמנה הבינלאומית- "פרוטוקול מדריד".

כמה זה עולה?

רישום סימן מסחר בקטגוריה אחת עולה כ- 1,560 ₪. באם יבקש בעל הסימן לרשום אותו גם בקטגוריות נוספות יידרש לשלם אגרה נוספת על הראשונה בסך 1,000 ₪ לכל סוג נוסף.

באם תשכור שירות של עורך דין יגבה אף הוא שכר טרחה על עבודתו בהתאם לביצועה (לעיתים, יש התנגדויות לביצוע הרישום ואז העלות תהיה יקרה יותר).

במדינות חו"ל מחיר הרישום והגשת הבקשה משתנה ממדינה למדינה.

לדוגמא: בקשה מרוכזת במדינות האיחוד האירופי תעלה כגובה הגשת בקשה ב-3-4 מדינות שונות במדינות האיחוד, ותעניק הגנה כוללת בכל מדינות האיחוד האירופי.

סימני מסחר: מהם ומה התועלת בהם?

מאת: לימור שטרן

בתהליך פתיחת בית העסק שלך התלבטת רבות כיצד לגרום ללקוחות שלך לזהות את המוצר שלך בקלות. אחת הדרכים הנהוגות ליצירת בידול היא על ידי צורה מיוחדת של אותיות, ספרות, מילים, דמויות, צלילים או צירופים של אלה עם צבעים מסוימים שהם שלך.

כאשר בחרת לבסוף בסימן המיוחד שלך שישמש אותך לסימון המוצר שלך ושיגרום לזיהוי על ידי הצרכן במהירות ובקלות, עליך לרשום אותו, כדי שיישאר רק שלך ויקנה לך זכות שימוש ייחודית ובלעדית.

סימן מסחרי זה יאפשר לך לבנות לבית העסק שלך מוניטין ייחודי על ידי בידול מהמתחרים שימנע טעויות זיהוי על ידי הלקוח.

הסימן המסחרי בשונה מפטנט או זכויות יוצרים לא נועד במהותו לעודד יצירתיות וחדשנות, אלא הגנה על שם המוצר שלך – על המוניטין. את הסימן הינך יכול ליצור מציור ייחודי, כתב בגופן מסוים או שילוב ביניהם.  הסימן יכול להיות הלוגו של החברה, שמה המסחרי, סימן מיוחד שיתבצע בכתב או בציור או שילוב של אלה.

לאחר רישום הסימן המסחרי תהיה לך זכות בלעדית לשימוש בו בכל המוצרים אותם רשמת לצורך זה למשך תקופת זמן של 10 שנים, בתום העשור תוכל לחדש את תוקף המסחר לעשר שנים נוספות וכן הלאה ללא הגבלת זמן, ובעצם, לתמיד.

מדוע סימנים מסחריים נחשבים כקניין רוחני?

סימני המסחר הרשומים נשארים שלך, לנצח, זאת בתנאי שהמשכת לעשות בהם שימוש. באם הסימן מוכר כבעל מוניטין חזק הוא יזכה להגנה מוגברת גם אם לא נרשם כראוי (אם בעל הסימן יוכל להוכיח זאת).

למרות זאת, יש לקחת בחשבון: במידה והפסקת לעשות שימוש בסימן (נסגר העסק/החלפת סימן וכדו'), יוכל לבקש גורם שלישי את רשות השימוש בסימן זה.

תקופת ההמתנה לאישור סימן מסחרי אורכת כשנה ועד שנה וחצי. למרות זאת, לכשאושרה הבקשה, תקף הסימן המסחרי רטרואקטיבית ליום בו בוצעה הגשת הבקשה.

באם יהיה צורך בזירוז ההליך ניתן לעשות זאת, אך תידרש לשם כך עלות נוספת.

רישום הסימן המסחרי נועד לטובתך ועל מנת להגן עליך, הוא מזכה את בעל העסק שרשם אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על המוצרים או השירות שעליהם נרשם הסימן.

בעל עסק שלו סימן מסחרי רשום, יוכל להגן בקלות ובעלות נמוכה מזייפנים ומתחרים, על ידי הסימון (®) יירתעו הזייפנים וימנעו מלעשות זאת.

לרוב על-ידי סימן המסחר יגדל מוניטין העסק וייתן אפשרות עם השנים לגיוס משקיעים נוספים או מכירת העסק בעלות גבוהה יותר.

הרוצח השקט של העסק שלך

מאת: זאב קורן, חוקר פרטי

יש נטייה טבעית לייחס חקירות פרטיות לעניינים שקשורים בבן או בת הזוג.

ובנושא זה לא חסרים לי סיפורים מעניינים מותחים ואפילו מצחיקים.

בחרתי הפעם לגעת דווקא בנושא שמטריד עסקים קטנים ובינוניים, והוא: עבריינות תעסוקתית.

מחקרים מגלים ש 60% מסך האבדנים בעסק נגרמים מגנבות ומכשלים פנים ארגוניים אשר מתוכם:

47% גנבות של עובדים.

34% גנבות של לקוחות.

14% גניבות של ספקים.

5% גנבות חיצוניות (פריצות).

גניבה במקום עבודה מתאפיינת במספר מישורים:

גניבת זמן – בא לידי ביטוי בהחתמת שעון, הפסקות לא מבוקרות, סידורים אישיים והעדרויות מסיבות אחרות.

גניבת כספים – באופן ישיר או עקיף, דיווחי אש"ל, הטבות למקורבים, רישומים כוזבים של מכירות, שימוש פסול בקופה, ושימוש בציוד לצרכים פרטיים.

גניבת סחורה – מוצרי מזון, מוצרי צריכה, דלק, ומוצרים הנמכרים לגורם אחר.

גניבת מידע – סודות מקצועיים, פטנטים, קשרים ונתונים חסויים אחרים לרבות אסטרטגיה פנימית.

פרופיל הגנב ינוע ממנהל בכיר ועד עובד זוטר, גבר או אישה, צעיר או מבוגר, דתי או חילוני וכן הלאה.

ההון האנושי בעסק הינו גורם משפיע בשני המובנים: לגניבה או שלא.

האבל הגדול הוא שאפשר לעזור לחברות ועסקים לא רק כאשר מתעורר חשד למעילה או שחסר כסף בקופה.

בחינת נוהלי עבודה ובניית נהלים שמקטינים את הסיכוי לאי סדרים, בדיקת מועמדים לתפקיד, גם של עובדים זוטרים הם רק חלק מהיכולות שלנו למנוע גניבה על ידי עובד/ים.

משאבי אנוש: עשרת הדיברות ההתחלתיים ליחסי עובד-מעסיק

מאת: לימור שטרן

להעסיק עובדים, זאת משרה מלאה ואחריות כבדה. חובות רבות חלות על המעסיק ועליו לעמוד בהם. מעסיקים רבים, אינם מודעים לכל החובות ומשום כך גם לא מגלים אותם עד שנשלח אליהם מכתב התראה או כתב תביעה. אז הם נזעקים "לא ידענו – אף פעם לא שמענו על כך", אבל אי ידיעת החוק אינה פוטרת אתכם מהמוטל עליכם. קודם היותך מעסיק או בשלבי ההתחלה של העסק שלך- למד את חובותיך וקיימם, כך לא תהיה מופתע וחשוף לתביעות.

כאשר לא תתנו לעובד את המגיע לו על פי דין והוא יחליט לתבוע אתכם על כך, לא תוכלו להשתמש בעובדה כי פינקתם אותו באופן מיוחד. תוספת שכר, ארוחות על חשבון העסק, בונוסים מיוחדים, לא ישמשו לכם כהגנה באם לא תבצעו את החובות המוטלים עליכם לפי החוק.

הזהירות נדרשת עוד קודם להעסקת העובד אצלך בפועל, מה שאומר, שכבר בשלב חיפוש העובד עליך להיות ערני ולדעת כיצד להתנהל נכון.

החובות העיקריות שלכם כמעסיקים:

1. "דרוש עובד" – עוד בשלב פרסום מודעת הדרושים יש לשים לב לנהוג בשוויון זכויות כלפי בני המגדרים השונים. מעסיק שיפר את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ישלם על כך פיצויים במידה ויתבע על ידי העובד.
2.  "ימין או שמאל?" – בראיון העבודה יש להיזהר מלשאול שאלות בעלות אופי מפלה ומחשיד שיפרו את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. שאלות כמו: "האם אתה משרת במילואים? האם את בהריון? או לאיזו מפלגה אתה משתייך?" יהוו עילה מצוינת לתביעה גם במידה והמתראיין לא יתקבל לעבודה אצלך. זאת לפי החוק שקובע כי " לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים לרבות מחמת תדירותו או משכו …"
3. "הבטחתם יונה…" – נהגו בתום לב, אל תבטיחו דברים שאינכם מתכוננים לקיים או שאינכם בטוחים בהם. היזהרו בלשונכם ובמשמעות המילים שאתם מוציאים. באם אינכם בטוחים שהמרואיין שמולכם אכן התקבל לעבודה אל תרמזו לכך, תביעות רבות מונחות על שולחן השופטים בבית הדין לעבודה על הפרת הבטחת עבודה.
4. התחלות חדשות – החל מיומו הראשון של העובד ועד לטווח של 30 יום, חובה עליך כמעסיק לתת לעובד הסכם או הודעה רשמית ומפורטת על תנאי ופרטי העסקתו. באם לא, יוכל העובד לתבוע אותך ואתה כמעסיק תיאלץ לשלם לו פיצוי גבוה של עד 15,000 ₪.
5. תלושי שכר – יש להגיש לעובד תלושי שכר מדויקים ומפורטים בהתאם לנהוג בחוק. באם לא יכול בית הדין לחייב אותך עד 5,000 ₪, כפיצוי לעובד.
6. זכויות סוציאליות – אין להתחמק מתשלום הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד והמתחמק ייענש בחומרה רבה על ידי בית המשפט שמתייחס לכך כאל עבירה חמורה. כמעסיק עליך לשלם לעובד: ימי חופשה, ימי מחלה, שעות נוספות, הבראה וכדו'.
7. "היה לי חבר" – היזהרו לפרסם ברשתות החברתיות מידע, מלל, תמונה או סרטון על העובד שעלול לפגוע ברגשות העובד.
8. פיטורים – קשה לפטר עובד אך לעובד יותר קשה להיות מפוטר ולכן חלה על המעסיק במידה והחליט לפטר את העובד חובה לקיים לו שימוע. החובה היא דווקא לעסקים קטנים ובינוניים.

• השימוע כולל:  

1.   הזמנה לשימוע שתפרט שעניין הפיטורים נשקל כעת ואין מדובר בהחלטה שרירותית וקבועה מראש. להסביר מדוע            יש צורך לפטר, מי יהיה נוכח בשימוע ועל כך שיש ביכולתו להגיע עם ייצוג לשימוע. יש לתת לעובד את האפשרות              לשנות את מועד השימוע.

2.   בזמן השימוע יש לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו וסיבותיו לאחר שהבהרת לו את סיבת הפיטורים. יש לנהוג                בכבוד כלפיו ולרשום את מהלך הדברים בפרוטוקול.

3.  אם לאחר השימוע עדיין החלטת הפיטורים תקפה, מסרו לעובד המפוטר הודעה רשמית בכתב. מן הראוי שלא למסור          את ההודעה מיד בתום השימוע.

כדאי תמיד לברר את יחס החוק ודרישותיו ממך כמעסיק בתחומי העבודה ולהתייעץ עם בעלי מקצוע המומחים בתחום, ידיעת החוק ושמירה על הנדרש ממך, יחסכו לך כסף רב והוצאות מיותרות.

כיצד תקבע את דמי ההבראה לעובד שלך – כל הפרטים

מאת: לימור שטרן

ראשית, יודגש כי כיום, כל עובד זכאי לקבל דמי הבראה וללא קשר כיצד יממש את כספו.

אילו עובדים זכאים לו?        

הזכאות לדמי ההבראה לעובד שונים בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים על הארגון.

עובדים שלא חל עליהם כל הסכם קיבוצי, מקבלים את דמי ההבראה בהתאם להסכם שנחתם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

איך מחשבים את דמי ההבראה?

דמי ההבראה נקבעים בדרך כלל באופן אחיד ואותם מכפילים בימי הזכאות של העובד.

כל העובדים בעסק מקבלים תעריף זהה פר-יום, אך כמות הימים הכללית משתנה בהתאם לוותק של העובד.

תשלום סכום גבוה בפעם אחת – קשה לי כמעסיק, האם ניתן לשלם אותם בתשלומים אופן חודשי?

כן, וחובה על המעסיק לדאוג לכך שהתשלום יתבטא במפורש בתלוש המשכורת. אם לא תדאג לפירוט התשלום בתלוש המשכורת, ובמידה והעובד יגיש נגדך תביעה, תיאלץ לשלם לו על כך.

האם יש לשלם על כך מס הכנסה?

כל תשלום לעובד חייב במיסים. דמי ההבראה חייבים במס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

האם יוכל העובד לתבוע דמי הבראה לאחר עזיבתו?

כן. גם לאחר עזיבת מקום העבודה אם הסיבה הייתה פיטורין או התפטרות, קיימת הזכות לעובד להגיש תביעה בעד דמי הבראה שלא שולמו כנדרש בחוק. הזכות לקבלת דמי הבראה מבוססת בחקיקת המגן ולא ניתן להפר אותה גם במקרים בהם העובד לא נהג כראוי או כל סיבה אחרת.

העובד יצא לחופשה ללא תשלום – האם זמן זה מחושב בתשלום דמי ההבראה?

לא. כאשר בין העובד למעסיק לא מתקיימים יחסי עבודה כמו בזמן החל"ת- חופשה ללא תשלום, אין התקופה מחושבת בחישוב תשלום דמי ההבראה. מלבד, בחופשת לידה- המוכרת כחופשה שמקיימת את יחסי העבודה ותקופה זו כן כלולה בחישוב לתשלום דמי ההבראה.

האם העובדים על בסיס טיפ – זכאים לדמי ההבראה?

בית הדין לעבודה עוד לא קבע במפורש מה הזכאות בעניין זה לגבי המתפרנסים מתשר. אך אם מדובר במעמד של עובד שכיר- הזכאות לדמי הבראה קיימת, דמי הבראה אינם תלויים בצורת התשלום לעובד. כך שגם מנקה המגיעה רק בימים מסוימים וגם מלצר זכאים לתשלום דמי ההבראה.

מתי מקבלים דמי הבראה?

תשלום דמי הבראה לעובד ניתנים בדרך כלל בחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר) אלא אם בהסכם עליו אתם חתומים, נקבע אחרת.

ישנם מקומות עבודה שרוצים להימנע מההוצאה הגדולה ולכן משלמים דמי הבראה באופן חודשי אך אופן תשלום זה מחייב את הסכמתו של העובד.

מהו הסכום פר יום?

מדובר בסכום של 374 ש"ח לערך לכל יום במגזר הציבורי (נכון לשנת 2014), כאשר הזכאות היא תלוית ותק, עד לתקרה מסוימת.

הבורר: כיצד לבחור ולהתנהל מול האיש שעשוי לחסוך לך משפט

מאת: עו"ד אלעד נץ, מומחה לליטיגציה ושילוח בינלאומי

בהסכמים רבים בהם מוצעת בוררות כדרך לפתרון סכסוכים, מצוין כי הבורר ייבחר בהסכמה. בהיעדר הסכמה ימונה הבורר על ידי צד ג', כדוגמת ראש לשכת עורכי הדין.

כיצד יש לפעול?

בוררות היא הליך אליו נכנסים הצדדים באופן וולונטרי ואולם בדרך כלל, תהיה ההחלטה להביא לדיון מחלוקת במסגרת הליך בוררות, מנותקת ומוקדמת ביחס למועד הסכסוך. למה הכוונה? בדרך כלל יקבעו הצדדים בהסכם מראש, כי במקרה של סכסוך עתידי ביניהם, יוכרע התיק במסגרת הליך בוררות.

בגדול, הליך בוררות שונה מהליך המתנהל בבית המשפט, במספר מובנים:

• הליך דיסקרטי בניגוד להליכים המתנהלים בבית המשפט, שהינם פומביים על פי ברירת המחדל.
• עלות הגורם הפוסק – הבורר – משולמת על ידי הצדדים (הליך יקר יותר מבית המשפט), בניגוד לבית המשפט, שם נושאים הצדדים רק בעלות אגרה, תוך ש"שכרו" של השופט ממומן על ידי המדינה.
• זכות ערעור מוגבלת, להבדיל מבתי המשפט שם ניתן בדרך כלל לערר על פסק הדין, ללא צורך ברשות מצד ערכאה גבוהה יותר.
• מהירות: הליך בוררות מהיר יותר בדרך כלל, ביחס להליך בבית המשפט שנוטה להיגרר על פני שנים כתוצאה מאילוצי מערכת המשפט.

החלטה מראש על ניהול הליך במסגרת בוררות, היא החלטת שבדרך כלל אינה בת-חזור. בעת שנוצר הסכסוך, נניח לדוגמא מצב בו שני בעלי מניות בחברה אינם מסכימים על דרך ניהולה והתנהלותה של החברה, ולאחד טענות כלפי חברו על שימוש שלא כדין בכספי החברה, עליהם להתנהל בבוררות, אם הסכימו על כך מראש. באותו שלב, תעלה השאלה מי הבורר שידון במחלוקת ביניהם. גם לשאלה זו יתנו הצדדים בדרך של פתרון כללי מבעוד מועד, באופן של קביעת מנגנון לבחירת בורר.

דוגמאות למנגנונים מוסכמים:

• הסכמה על זהותו של הבורר מראש. במקרים מסוימים, ינקבו הצדדים מראש בזהות הבורר במסגרת ההסכם ביניהם. אפשרות זו אינה שכיחה, שכן קשה לצפות את זמינות הבורר והעדפות הצדדים על פני שנים, מראש.
• הסכמה לפיה הבורר ייקבע, בהסכמה בעת פרוץ הסכסוך.
• הסכמה לפיה צד שלישי בו נותנים הצדדים אמון מראש, הוא שיקבע את זהות הבורר.
• אפשרות נפוצה: שילוב בין אפשרויות אלה, לפיה הצדדים יגיעו להסכמה על זהות הבורר ובהיעדרה, תיקבע זהותו על ידי צד ג' (ראש לשכת עורכי הדין, בעל תפקיד בארגון או מוסד מסוים, בית משפט וכו').

מרגע שפרצה המחלוקת, שלב ההסכמה על זהות הבורר – הוא קריטי. הבורר, הוא "בית המשפט" והוא שיפסוק בסכסוך. בורר שאינו מתאים לסכסוך, או שאינו יעיל מספיק, יקשה על מתן הכרעה צודקת. האמרה החבוטה לפיה אין צדק בהליכים משפטיים, אינה משקפת נכון את המציאות. כלומר, מידת הצדק נובעת בדרך כלל מאיכות הגורם הפוסק (בורר או שופט). הבורר, הוא הגורם שייקבע כיצד יתנהל הסכסוך, מה תהיה עלותו, וכמובן מה תהיה תוצאתו.

בעניין זה חשובים מספר פרמטרים:

• כדאי שהבורר ישלוט במטריה בה עוסק הסכסוך. בורר המתמחה בתחום דיני המשפחה, מתאים פחות, לדון במחלוקות בין שני צדדים העוסקים במסחר בינלאומי בטובין חקלאיים. ללא הבנה אמיתית במטריה בה עוסק הסכסוך, עשוי הבורר להיתקל בקשיים. אם להוסיף ולהדגים את הנושא בנוגע לטובין החקלאים: סביר להניח שבורר מתחום דיני המשפחה, לא יידע מה הדין במקרה של איחור הגעת מטען פלפלים טריים שהובלו בים ליעדם, אך בשל שביתת עובדי הנמל התעכבו ונרקבו. בורר מסוג זה, עלול דווקא לסרבל את פתרון הסכסוך ולא לפשטו.
• כדאי שהבורר יהיה יעיל. מהו בורר יעיל? שאלה טובה. יעיל: בעל ניסיון, בעל יכולת פירוק מחלוקות וזיקוק העיקר, בעל יכולת בהצגת מנגנונים פשוטים לפתרון המחלוקות בין הצדדים. בוררות היא הליך שכאמור, מעת תחילתו אינו וולונטרי, ולא ניתן להפסיקו. אך במקרים רבים, על אף שתפקיד הבורר הוא לפסוק, גולשים דיוני הבוררות לדיון בלתי פורמלי במסגרתו יוכל הבורר להציע לצדדים אפשרויות שונות ש"שיפרקו" את המחלוקות ביניהם, על בסיס הסכמתם ולא תוך כפיית הכרעה. במקרה זה חשוב שהבורר יידע לאתר את "נקודות הארכימדס" בתיק, כלומר: יידע להפריד עיקר מתפל, ולהכריע, או להציע הכרעות, שמפשטות את הסכסוך ואינן מסבכות אותו.

כיצד עושים זאת? כיצד בוחרים בורר מתאים?

ככל שהמנגנון שהותווה על ידי הצדדים הוא בחירת הבורר בהסכמה, עדיף להתדיין בפני בורר המוכר לעורכי הדין שיופיעו בפניו, הן ביחס למשך ההליכים המתנהלים בפניו (זמן קצר עדיף מבוררות ממושכת בדרך כלל, תלוי במקרה), הן ביחס ליעילותם (שילוב של מהירות והכרעות אפקטיביות), והן ביחס לעלותם. חשוב שעלות בירור הסכסוך לא תעלה לצדדים סכומים משמעותיים, אשר במקרים מסוימים יהיו אף יותר יקרים מסכום התביעה. שורה תחתונה: הבוררות צריכה להיות כדאית ויעילה.

לסיכום, עדיף במרבית המקרים למנות בורר שייבחר בהסכמת הצדדים. חשוב מאד לשמוע המלצות על הבורר, חשוב שיהיה בורר יעיל, זריז, ובעל ניסיון ספציפי לסכסוך.

הזיכרון האנושי הוא "אלסטי" ומשרת בדרך כלל את הזוכר ואת האינטרס שלו. הסכם כתוב יכול לחסוך בעיות רבות, כשנוצרים סכסוך או חוסר שביעות רצון.

מאת עו"ד אלעד נץ, מומחה לליטיגציה ושילוח בינלאומי.

למה חוזה? זוהי שאלה בסיסית, שעשויה להישמע מוזרה בימינו אלה, בהם "כל העולם משפט", כשמספר עורכי הדין לנפש בארצנו הוא הגבוה בעולם, וכשכריתת חוזה במציאות הקיימת ברורה כביכול מאליה.

כל זה נכון. במקרים רבים, כריתת החוזה היא שלב מוסכם שנתפס על ידי הצדדים כ"חובה", לה כפופה העסקה.

לדוגמא: במצב של מכר דירה, שני הצדדים רואים בכריתת חוזה בכתב עניין מובן מאליו. הדבר נובע מדרישת הדין, ממורכבותה של העסקה (מיסים, מצגים, הפרדת תשלום מחזקה וכו'), ומן הצורך להסדיר באופן ספציפי מספר רב של משתנים.

ואולם, במציאות מסחרית חוזרת על עצמה, שבין צדדים, עשוי החוזה להיראות כמעין "כאב ראש" מיותר.

ניקח לדוגמא מצב בו משלח בינלאומי מספק שירותי שילוח חוזרים על עצמם ליצואן דגים. מספר הגורמים המשתנים בין עסקה לעסקה מצומצם, קרי: סוג הדגים, טמפרטורת השילוח המבוקרת ויעד השילוח. במצבים כאלה לתחושת הצדדים אין צורך בחוזה, אלא בהעברת המשתנים באמצעות "הזמנה" בעל-פה או במייל קצר, תוך ציון כללי של יעדי השילוח, סוג הטובין, ועלות השילוח. ואם כך, אם הצדדים מכירים זה את זה, מורגלים בדרך עבודה מסוימת, ומעוניינים בתנועה מסחרית מהירה, מדוע להם חוזה ומדוע אין די בחלופת כללית של הודעות דוא"ל או סיכום בעל-פה?

נשאלת השאלה אם היום כל צ'אט בפייסבוק מתועד וכל שרשרת מיילים כתובה מתועדת שלא נדבר על הקלטת שיחות טלפון, מדוע לנסח חוזה.

הרי לפניכם הסיבות המרכזיות:

• הנקודות העיקריות בעסקה: עצם העלאת הדברים על הכתב מאפשרת לצדדים לצפות כיצד ינהגו, בנוגע למספר נקודות הכרעה ביחסים העתידיים ביניהם. כמו כן היא תוביל להשגת הסכמות ביחס לפרטים שאינם עולים באופן טבעי במסגרת התנהלות שוטפת. לדוגמא, האם מתחייב הספק למועד אספקה מוגדר, וכיצד ינהגו הצדדים ככל שיימסרו השירותים באיחור.
• מסגרת פעולה וודאית: ההסכמה בנוגע למרכיביה העיקריים של עסקה מאפשרת לצדדים חופש לפעול במסגרת מוכתבת. חופש הפעולה מאפשר את תיעול האנרגיה למקורות אפקטיביים. כהמשך לדוגמת השילוח שניתנה לעיל, במקרה שלא יפורטו עלויות כל אחד מהשירותים שיסופקו במסגרת העסקה, והצדדים יסתפקו בהסכמה כללית על עלות ההובלה הימית, בעת משלוח החיוב עלול להתעורר ויכוח ביחס לשאלה על מי חלה החובה לשלם את עלותן של בדיקות מכס. ויכוח או מחלוקת בנושא, ייקרו את עלות מתן השירות.
• זיכרון אלסטי: לא ניתן להסתמך על הזיכרון האנושי. מדוע? כי הוא "אלסטי". זיכרון משרת בדרך כלל את הזוכר, ומתגמש כדי להגשים את מטרתו. משום מה, חבר שלווה 100 שקלים מחברו, יזכור שכבר השיב או לא יזכור בכלל אם לווה, והחבר המלווה יזכור שלא קיבל את כספו בחזרה, יזכור היטב את הסכום שהלווה, ויטור טינה באם הסכום לא יושב. אם נתון מסוים לא יצוין בצורה ברורה, ייטו הצדדים לזכור אותו אחרת, ואולי ייטו לטעון שזכרו את אותו נתון אחרת במיוחד במקרה של שינוי אינטרס בין מועד כריתת החוזה, לבין מועד התשלום. במצב בו לא נקבע בכתב מהו מועד אספקת השירותים, ייטו הספק והלקוח "לזכור" את המועד אחרת. הספק עשוי לזכור כי לא התחייב למועד מוגדר וזכה לגמישות מפליגה מן הלקוח, והלקוח עשוי לזכור כי הספק מסר מסגרת זמן שלא ניתן לפרוץ.

אם כך, מדוע נמנעים הצדדים לעיתים רבות מלהעלות את תנאי החוזה על הכתב בצורה ברורה? הסיבות מגוונות. לעיתים רבות בעת כריתת העסקה ו"היציאה לדרך", מהווה החוזה נטל על הצדדים. הספק עלול לחשוש מכך שירידה לפרטים תביא לפיצוץ העסקה, הצדדים עלולים להתקשות בניסוח נקודות ההכרעה העיקריות בעסקה, או לחשוש שלא יידעו כיצד לפתור את אותן נקודות ככל שינוסחו. הניסיון מלמד, שבעזרת ייעוץ משפטי מקצועי, המבוסס על היכרות עורך הדין עם התחום, ויכולתו לנסח מנגנונים התואמים את צרכי העסקה והצדדים, ניתן לכרות חוזה שיוזיל בסופו של דבר את עלותה הכוללת של העסקה.

תוצאות הדברים עשויה להיות ניסוח הצעת מחיר פשוטה וקצרה, המסדירה מסגרת התקשרות חוזרת על עצמה. כדאי להשקיע מחשבה בכך מראש, כדי לפשט את העסקה, ואת ניווט הצדדים לאורך התקשרותם.

בשנים האחרונות, יותר ויותר עורכי דין מבינים כי לפעילות המשרד ערך תקשורתי רב שניתן לנצל, בייחוד כאשר על שולחנם מונחים תיקים מעניינים וחשובים.

במקרים בהם מדובר בתיקים בעלי עניין ציבורי, לסיקור התקשורתי השפעה רבה בכל הנוגע לעיצוב דעת הקהל.

חשוב להבין, עבודת יחסי ציבור מקצועית אינה מסתכמת בהקלדת הודעות לעיתונות ושליחתן לעיתונאים.

בשביל להגיע לתוצאות אמיתיות, נדרש תהליך מתוכנן ואסטרטגי וכן היכרות מעמיקה וקשרים עם התקשורת.

אז מדוע בעצם עורכי דין צריכים יחסי ציבור ואיך נכון לעשות זאת?

1. יצירת בידול מהמתחרים – הבידול הוא חשוב מאוד והוא למעשה נקודת הבסיס להשגת יתרון תחרותי על פני המתחרים במגרש העסקים שלכם. המשמעות של בידול הוא להיות נבדל מאחרים, שונה מהשאר ולגרום לאנשים להבין שיש כאן משהו אחר ושונה מהשאר. גם אם מישהו יחליט כרגע, שלא לרכוש את השירות שאתם מציעים, קרוב לוודאי שהוא יזכור אתכם וברגע שהוא יצטרך,  הוא גם יחזור אליכם.
2. מיתוג תקשורתי של המשרד ושל העומד בראשו – תפקידו של איש יחסי הציבור הוא לקדם את עורך הדין להצלחה, למיתוג, לקידום העסקאות ולהכרה הציבורית בקרב בעלי עסקים ומנהלים בכירים במשק באמצעות פעולות שונות, כגון: פעילויות ויוזמות בתקשורת, הפקת כנסים, תערוכות פאנלים מקצועיים ועוד.
3. ייעוץ ותכנון אסטרטגי – יחסי ציבור הופכים את משרד עורכי הדין לחשוף יותר לכלי התקשורת וכך ייקל עליו למצב ולמתג אותו בתחומים שונים וכן להשיג עבורו לקוחות חדשים. חבילת הייעוץ כוללת גם יעוץ אסטרטגי שמזהה תיקים בעלי פוטנציאל תקשורתי ומינוף שלהם מבחינה ציבורית כדי שהמאבק יהיה לא רק בבתי המשפט, אלא גם בדעת הקהל. הכל על מנת לקבל חשיפה הן לתיק והן לעורך הדין עצמו.
4. הגדלת החשיפה לקהלי היעד – מטרה חשובה נוספת בחשיפה התקשורתית של משרד עורכי-הדין לתקשורת, הינה חשיפת עורך הדין או הפירמה בה הוא עובד, לציבור לשם בניית שמו כבעל דעה ומקצועיות בנושא. חשיפה זו, אם תעשה לאורך זמן ובמקצועיות תביא להזדהות והיכרות של קהל יעד רלוונטי למשרד בתור לקוחות עתידיים.

בשל כל אלה, עורך הדין הרואה עצמו כמתמחה בתחום מסוים ומעוניין בהרחבת מעגל לקוחות ממוקד חייב לבנות עצמו תקשורתית כמומחה.

14 מי יודע? 14 הדיברות לגביית חובות

מאת: בועז נחמד, יועץ ארגוני ומנחה סדנאות

1.  אל תרגיש לא בנוח לגבות את החוב.  החייב הוא זה שצריך להרגיש לא בנוח, בשל העובדה שהוא הפר התחייבויות.
2.  את קהל הלקוחות שלך חלק לפי לקוחות המשלמים בזמן ולקוחות שתהליך גביית החוב שלהם קשה. אם תגלה כי הלקוחות הקטנים, המעכבים תשלומים אינם רווחים לחברה, אל תחשוש לוותר עליהם. הרווחיות של החברה חשובה יותר מהמחזור של החברה. תזרים המזומנים שלך, חשוב עוד יותר מאשר המכירות שאתה מבצע.
3.  בכרטיס הלקוח דאג להכניס פרטים נוספים שיצטברו עם הזמן כמו מספר הטלפון הנייד של המנכ"ל, חברה קשורה, כתובת הבעלים בחברה (מתאים לחברה קטנה-בינונית), לקוחות גדולים של החברה, וספקים גדולים של החברה, מספרי הרכבים של החברה, שמות של מנהלים בכירים, עסקים נוספים שבעלי החברה עושים וכו'.
4. את תהליך הגביה צריך להתחיל שבועיים לפני תאריך הפירעון. לוודא כי החשבונית הגיעה ואושרה על ידי הנוגעים בדבר. לעיתים אפילו לנסות לגבות את השיק לפני מועד הפירעון – בשיק דחוי.
5. בגביה טלפונית, כאשר הובטח כי השיק ישלח בעוד שבוע, השיחה הבאה צריכה להיות יומיים לפני תאריך היעד ולא שבוע לאחר שלא הגיע. בצורה זאת, אנו משדרים ללקוח החלטיות ורציניות.
6. כאשר ללקוח שחייב כספים, קיים קושי תזרימי (גובה ההתחייבויות שלו עולה על גובה סכומי הכסף הנכנסים אליו) סדר העדיפויות התשלום יקבע על פי  מי שילחץ וינדנד יותר. זאת הסיבה שזה בסדר להיות קרציה או עלוקה על גבי הלקוח החייב. זאת, עד לקבלת מלוא התשלום.
7. במהלך כל תהליך הגבייה עליך לכוון גבוה. בדוח גיול חובות הוסף ריבית, הצמדות וכו'. תגיע לגבות חוב גבוה מהמקור. לאחר מו"מ תגיע לחוב המקורי.
8. למו"מ עם החייב יש להגיע עם נתונים מסודרים (צילומי המסמכים הרלוונטיים, ניתוח של טופס הנהלת חשבונות לקוח ועוד) ועם פתרון יצירתי שלכיוונו אתה מתכוונן להתפשר.
9. כאשר חייב מעוניין לפרוס את החוב לתשלומים, דאג שהתשלום הראשון, רצוי שיהיה במזומן, יהווה  עוד 20 אחוז לפחות תוספת מהחלק היחסי. כך לדוגמא, חוב של 90,000 שקלים יחולק לשלושה תשלומים באופן הבא: תשלום ראשון: 50,000 שקלים, תשלום שני: 20,000 שקלים ותשלום שלישי: 20,000 שקלים. כמו כן וודא כי התשלום הראשון הוא מזומן (תשלום שני לעוד שבועיים תשלום שלישי לעוד חודש) בו בזמן שכל שאר שני השיקים הנוספים, מגיעים אליך ישירות באותו מעמד של פריסת התשלומים.
10. תתאמץ לקבל מהלקוח שלך ערבויות אישיות על גבי שטר חוב. השטר ייעשה על ידי החברה שלו והוא והשותף השני שלו או בעל מניות נוסף, יחתמו כערבים בערבות "אווואל" על השטר עצמו. המשמעות: יהיה ניתן להיפרע מהערב, ללא צורך ולו לנסות להיפרע לפני כן מהחייב.

11. שים לב, ללא ערבויות, יכולת הגבייה מחברה בע"מ מוגבלת מאוד, "הרמת מסך" מתקבלת במקרים מאד נדירים. זה אפשרי אך נדיר, מסובך ויקר. כמעט שלא ניתן לתבוע מנכ"ל או מנהל בכיר באותה חברה או דירקטור – אישית, בטענה של אחריות נושא משרה.

12. מכור בתנאי סדר דין מקוצר, נכון, קרי:

• החתם את הלקוח על הסכם עבודה מפורט.
• הוצא חשבונית על השם הנכון של הלקוח (שמו המשפטי המלא והנכון).
• קבל מהלקוח שלך הזמנה עם סכום קצוב.
• דאג כי יהיה ברשותך תעודת משלוח חתומה.

תנאים אלה מגבירים את הסיכויים לכך שהתביעה שלך כנגד החייב תתברר בקלות רבה. התביעה הופכת לדבר פשוט שאינו דורש עדים, מומחים ולכן ההליך הופך קצר ויעיל. במצב בו החייב לא יגיש בקשת רשות להתגונן, ייתכן פסק דין במעמד צד אחד בתוך 30 יום.

13. גבה את החוב מהחייב כאילו החוב מועבר לכיסך הפרטי, האישי. המשמעות היא כי עליך להתייחס לחובות שחייבים הלקוחות שלך לחברה, כאילו הם היו חייבים אותם אישית אליך.

14. במידה ולא הצלחת לגבות את החוב – אל תהסס להעביר את התיק לטיפול משפטי של עורך דין המומחה בתחום זה.

"לא על הכסף לבדו" – הטכניקות שישפרו את יכולת הגבייה שלכם

מאת: בועז נחמד, יועץ ארגוני ומנחה סדנאות

כבעלי עסקים, רבים מאתנו מכירים את התרחיש הבא:

מכרנו סחורה מסוימת / שירות מסוים ללקוח, וטרם קיבלנו את התשלום המגיע לנו. מועד התשלום הגיע, טלפנו אליו, הזכרנו לו את החוב שלו כלפינו, אך הכסף- אין. טלפנו אליו שוב, הוא התנצל והבטיח לשלוח "מיד –מיד!", ועדיין, התשלום מתעכב.

מה לעשות? כיצד נוכל לגבות את הכסף המגיע לנו בכוחות עצמנו, לפני שנזדקק לפנות לערכאות משפטיות או להוצאה לפועל?

בעלי עסקים רבים נוטים לדחות שיחות גביה לדקה התשעים, ואף להשאיר זאת ל"אנשי מכירה 'כרישים'", שכן שיחות אלו יכולות להיות שיחות קשות ורובנו נוטים להימנע מעימותים. שיחות הנוגעות בנושא הכספי מתויגות לרוב כ"לא נעימות". במאמר שלפניכם קיבצנו כמה שיטות מרוכזות שיעזרו לכל אחד מכם להתמודד עם נושא חשוב זה בדרך לקבל את התשלום המיוחל מהלקוחות שלכם.

1. תיעוד שיחות הגביה:

חשוב מאוד לרשום במדויק תיעוד לשיחות הגביה שנעשות מול הלקוח. ייתכן ויש ברשותכם בעסק תכנת שירות לקוחות שבה תוכלו לעדכן זאת, אך גם אם לא – טבלת אקסל פשוטה, בה תרשמו את שם הלקוח, הסכום אותו הינו חייב לכם, ואת תיעוד השיחה המדויק שבוצע מולו.

התיעוד חייב להירשם בצורה הבאה: הדרכים להשגת הלקוח- האם החליף את כתובתו או מספר הטלפון שלו? מהו המספר העדכני? היכן הצלחתם להשיגו לאחרונה? התאריך בו בוצעה שיחת הגביה האחרונה. מה בדיוק נאמר בשיחה זו (תמלול קצר אך תמציתי) ומהי השורה התחתונה שבה נסגרה השיחה (האם הבטיח לשלם? מתי? באיזו צורה? האם סיכמתם שתחזרו אליו במועד מאוחר יותר?).

היום בעידן הסמארטפונים, הטלפונים הניידים החכמים, רצוי גם לתעד / להקליט את השיחה ביניכם.

2. עקביות:

צריך לחזור אל הלקוח ו"להציף" אותו בדרישה לתשלום בזמנים קבועים. זאת אומרת, שלא נתקשר ללקוח פעם אחת, ולאחר שיאמר לנו כי ישלם בסוף השבוע, נחכה שבוע, שבועיים, חודש , ואז נחזור אליו לברר מדוע לא שילם. עלינו להיות עקביים בזמני דרישת התשלום שלנו, על מנת שהלקוחות לא "ייפלו לתפר" שבין ההבטחה כי ניצור עמם שוב קשר, לבין יצירת הקשר בפועל.

3. שיקוף:

כלי מעניין מאוד באפקטיביות שלו הינו שיקוף דברי השיחה מול הלקוח. כלי זה נחלק לשני חלקים.

בחלק הראשון יש לעשות בשיחה חזרה ברורה ואינפורמטיבית על הדברים שהלקוח אומר לנו. לדוגמה: "אם הבנתי אותך נכון, הסיבה שעדיין לא שילמת את החוב משום שלא הגיעה אלייך חשבונית המס שלנו?"

בחלק השני יש להוסיף לשיחה את המחויבות לתשלום. לדוגמה: "לדברייך, התשלום בסך XXXX יגיע אלינו ברגע שתקבלו את חשבונית המס מאתנו?"

כלי זה נדמה בהתחלה כטריוויאלי מאוד, אך משיחות רבות ונשנות שערכו אנשי גבייה שונים, התברר כי הוא אפקטיבי מאוד. בצורה זאת, המסר לתשלום מוטמע לרוב אצל הלקוחות בתת-המודע.

4. ציון שמו של האדם עמו אנו משוחחים:

"מירב, אני רוצה שתביני. את החוב הזה את חייבת לשלם"/

מחקרים של שיחות גבייה מראים כי השימוש בשמו האישי, יוצא אינטימיות מול המאזינים, וגורם לרגשת "מחויבות לתשלום" גבוהה יותר אצל הלקוחות.

5. שימוש בשירות שליחים:

כאשר אנו שולחים שליח, או מיידעים את הלקוח כי אנו שולחים שליח על מנת לגבות את התשלום, הדבר יוצר לחץ מיידי עבור הלקוחות. פתאום לא מדובר אך ורק בדרישה וירטואלית לתשלום, אלא באדם חי ונושם, הממתין בפתח הדלת לתשלום מיידי. לפניכם כמה אופציות מובילות , בהן נוכל להשתמש בדרך הזאת בשיחה מול הלקוח הן:

• "יש לנו שליח שיכול להגיע אליך בשעה הקרובה. אני מבקש/ת להכין את התשלום עבורו".
• "אני שולח/ת אלייך שליח שיגיע לאסוף ממך את התשלום עד השעה חמש בערב. לאיזה כתובת לשלוח אותו?"

כך אנו בעצם משקפים ללקוחות את רצינותנו בגביית התשלום וכן את הצורך בפירעון המיידי שלו.

6. אסרטיביות:

חשוב מאוד לשמור על טון אסרטיבי מול הלקוחות בעת ביצוע שיחת גביה. רוב האנשים מתייחסים לסעיף זה כסעיף הקשה ביותר לביצוע, ולעתים עוברים לטון "מתנצל" כגון:

"תראה, גם אני בעצם צריך את הכסף על מנת לשלם לספקים שלי, ולכן לא אוכל לדחות את התשלום שלך".

חשוב לשמור על הטון הענייני ולהניע את השיחה לפעולת התשלום. משפט כזה יכול להיות:

"אני מגיע/ה אליכם עד היום בשעה חמש בערב. אני מבקש/ת לקבל את התשלום שלי".

7. פגישה פיזית אל מול הלקוח:

הטיפ הנ"ל, יכול להיחשב כטריוויאלי מאוד, אך למעשה: לקוחות רבים ציינו כי כאשר הם מכירים פיזית את האיש/ה שמולם מתבצעת דרישת התשלום, הם משתדלים לשלם במיידי ולא לפגר בתשלום.

אם כך, תוכלו לעשות היכרות בין אנשי הגבייה בעסק שלכם ב"סבב לקוחות" בו תפגישו בינם לבין לקוחות העסק שלכם. זו איננה חייבת להיות פגישת גבייה או אף שיחה בענייני כספים. זו פגישה שמטרתה רק להפגיש את הלקוחות עם "האנשים שמאחורי הקלעים".

לסיכום, זכרו: אין צורך להתנצל בפני הלקוחות על כך שאתם יוצרים עמם קשר לקבלת התשלום מהם. זהו תשלום שמגיע לכם ובצדק, ואתם מתקשרים אליהם לגבות אותו – משום שהם "לא היו בסדר", ולא שילמו בזמן.