אם מקור ימי החופשה שהצטברו הוא רק בחוק חופשה שנתית, הרי שעל-פי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק המעסיק חייב לשלם עבור ימי החופשה שהצטברו בחמש השנים האחרונות לעבודה אצלו. במידה וימי החופשה מקורם בחוזה או בהסכם קיבוצי שבהם נקבעה חופשה מוגדלת מזו המעוגנת בחוק חופשה שנתית, אז על תוספת ימי החופשה שבחוזה או בהסכם, לא חלה הוראת ההתיישנות של החוק, אלא ההתיישנות הרגילה של שבע שנים. מאת: לימור שטרן, מערכת "הטורבו העסקי".